סיכום 2020 בטלוויזיה: איכות זה כאן

הסדרות הישראליות ששדרגו לנו את 2020:בסופה של שנת 2020, אפשר כבר לומר בביטחון שהיא לא הייתה מוצלחת במיוחד בכל הנוגע לתחומי הבריאות, הכלכלה, חיי החברה שלנו, החוסן לאומי, התיאום הממשלתי, התרבות והפנאי. עם זאת, במישור אחד 2020 הצליחה להתעלות על עצמה - מגרש התוכן המקורי.

בשנה שבה נאלצנו להסתגר בבתים במשך תקופות ארוכות ולהפוך לבטטות כורסה מהסוג שכבר יודע לגדל בטטות בעצמו, תחום הפקות המקור ראה פריחה אמיתית. ההפקות הישראליות - ציון לשבח בעיקר לאלה של "כאן" - היו חגיגה אחד גדולה של עלילות חזקות, שצולמו ובוצעו למופת על ידי מיטב שחקנינו.

נראה שמשבר הקורונה העולמי דווקא נתן דחיפה ענקית לתחום הסדרות, שרבות מהן המצטלמות בימים אלה יהפכו היבול של השנה הבאה. לסיכום השנה שבה צפינו במסך הקטן יותר מאי פעם - קבלו את מצטיינות 2020 בטלוויזיה הישראלית.

שעת נעילה

הרים של מילים נשפכו על "שעת נעילה", הפקת הענק המרשימה שביים ירון זילברמן לתסריט של רון לשם, עמית כהן ודניאל אמסל, אודות מלחמת יום הכיפורים. הקולות שהתנגדו לה טענו לאי-דיוקים היסטוריים, עודף עלילות משנה ודיאלוגים שאינם תמיד אמינים. גם הפאה של ליאור אשכנזי עמדה במוקד הדיונים. הטיעונים עצמם נכונים, אבל להתמקד בהם משמע לפספס את התמונה הגדולה יותר.

אלה שבחרו לראות מבעד לפגמים, חזו באחת מהסדרות החשובות שהופקו כאן אי פעם. כן, עד כדי כך. יצירה שהעזה לחטט באחד הפצעים הכואבים בהיסטוריה של המדינה, אירוע טראומטי ברמה קולקטיבית ששינה את פניה, רוחה ואופייה של ישראל המתעצבת. קרבות הטנקים של "שעת נעילה" הם יצירת מופת של מתח, אימה וזוועה. והם מעניקים לאלה שהתמזל מזלם שלא להיות שם, לפחות לכמה רגעים בכל פרק, את היכולת לחוות את התחושה האיומה של היקלעות לשדה קרב.

תגידו עליה מה שתגידו, "שעת נעילה" סחפה מדינה שלמה, הציגה קאסט מצוין והצטיינה בצילום, עריכה ופסקול אפקטיביים. חשוב מכך: היא העלתה לסדר היום את הדיון במלחמה הארורה ההיא, באלה שנפלו בה, בשבויים ובאלה ששבו מהמערכה, חלקם רדופי זוועות עד היום.

• כוכבי "שעת נעילה" מתגייסים לטובת נפגעי פוסט טראומה

• אימרי ביטון: "'שעת נעילה' הולכת להתפוצץ על העולם"

• "שעת נעילה": מנותקת מהמציאות