"מייקרז": הדרך לשעמום רצופה כוונות טובות

אם הליהוק הוא מה שעושה את העבודה ב"משפחה בהסעה", בפרויקט הזה של כאן 11, "מייקרז", הוא הבעיה. ולצערנו - לא היחידה.

בואו נתחיל מזה שהכוונות של "מייקרז" טובות: לקבץ בעלי מקצוע שמנסים להמציא ולייצר מוצרים שעמותות או אנשים כלשהם צריכים. אבל מה לעשות - כדי שזה יהפוך לאירוע טלוויזיוני, אותם "מייקרז" חייבים לעמוד בדרישה הבסיסית של אישיות טלוויזיונית מעניינת, יכולת לייצר דינמיקה בין־אישית, ומנחה שמדביק את הכל יחד.

בפועל, אותם מעצבי מוצר, מהנדסי מכונות ומעצבים תעשייתיים מייצרים מוצרים, אבל אף לא רגע אחד מעניין - והעריכה מנסה לחפות על זה בפמפום מייגע של השליחות המרגשת שקיבלו על עצמם: בפרק הראשון זה היה לבנות נגרר לעמותה העוסקת בהצלת מזון, וכיסא למוזיקאי נכה.

• למבצעים שווים על ציוד לרכב הקליקו כאן

אבל למה לא גייסתם מהנדס תוכן טוב? עם כל הרצון הטוב לפרגן לתוכנית שעושה טוב לקהילה, "מייקרז" היא משהו בין כתבת דיגיטל של התאגיד שהתארכה, לסרטון חביב של הדסטארט לעמותה. היא לא פורמט של 45 דקות שבו אתה מבזבז דקות ארוכות על משא ומתן לקנות נגררים, ייצור של טאבון ודינמיקות סאחיות עאלק מרגשות.

והישועה בטח לא מגיעה מהמנחה יפתח קליין, שבמקום להרים את העסק הרדום, מביא לפורמט אנרגיות של חתול סיאמי שמתחמם ליד אח בוערת.