ג'יין לוי חוזרת בעונה שנייה של "הפלייליסט של זואי" בתור זואי קלארק, ומנסה לצאת מהמשבר שפקד אותה ואת משפחתה בעקבות מות אביה בסוף העונה הקודמת. בעונה הזאת היא מתמודדת גם עם שינויים במקום העבודה שלה ועם שינויים בחייה האישיים.
זואי היא מתכנתת מבריקה העובדת בחברת סטארט-אפ, ובעקבות תאונה מוזרה שקרתה בעונה הקודמת יש לה "כוח על" - היא יכולה לשמוע את מה שאחרים מרגישים וזה בא לידי ביטוי בקטעי שירה וריקודים, "glee" סטייל. עכשיו בואו נדבר רגע על "כוח העל" הזה - מי באמת רוצה לשמוע כל הזמן מה אחרים חושבים, ומי לעזאזל רוצה לראות את הקולגות שלו לעבודה, המשפחה בבית או סתם אנשים מהרחוב פתאום באופן ספונטני מתחילים לרקוד ולשיר? במקום לקחת את ההפרעה הזאת ולעשות מזה מותחן פסיכולוגי שבו זואי מנסה לטפל בתופעה המטרידה, החליטו לעשות מזה דרמה קומית-מוזיקלית סופר-סאחית שבה "ההפרעה המוזיקלית" שלה היא חלק חשוב וחמוד שעליו נשענת הסדרה.
נשאלת השאלה מה היתה שווה "הפלייליסט" בלי קטעי השירה והריקוד הגרנדיוזיים שלה? אם נשים את אלה בצד נגלה דרמה די אנמית בלי אמירה אמיתית או משהו שיכול לגרום לה לבלוט. לא משחק יוצא דופן, לא עלילה מסקרנת ולא הומור מושחז. נשארנו רק עם השירים והריקודים וזה מייד מחלק את הצופים לשני מחנות: אלה שאוהבים ואלה שמתרחקים ממחזות זמר כמו מאש. אם אתם מהזן הראשון אולי תצליחו לסחוט מ"הפלייליסט" כמה רגעי הנאה. אם אתם מהזן השני - אל תתקרבו אליה.
"הפלייליסט של זואי" yes TV DRAMA ,yes VOD ,2
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו