טיסה לשום מקום: "הרומן המסוכן" חלק ב' היה מיותר

אני מרגיש מנוצל בערך כמו גיא שיקר אחרי שעישן סיגר עבה שנתן לו ראש המוסד לשעבר. מנוצל, כי במשך שבוע כולם מדברים על הרומן המסוכן של יוסי כהן, אף שבכלל לא ברור מי הקורבן ומי בעצם מנצל את מי באיזו פרשייה עסיסית של זימה, פוליטיקה, פיננסים, ביטחון ומשחקי אגו. לאחר צפייה בפרק ההמשך, ששודר אמש (שלישי) ברשת, אני באמת חייב עכשיו מקלחת חמה.

לסיפור הסליזי של רביב דרוקר היו כל המצרכים כדי לבשל איתו משהו מסעיר, אך כעת אפשר לסכם את הממצאים שאסף דרוקר בתור מאבק גירושים אכזרי, שנתפס בתוך משולש רומנטי ביזארי. וכשההבנה מחלחלת, אז לא בטוח שמלכתחילה היו צריכים לפצל את התוכנית הזו לשני חלקים.

התוכנית אתמול הרגישה מאולצת והקדישה חלק משמעותי ונרחב ממנה כדי להזכיר בפירוט את כל אירועי הפרק הקודם, שהתמזגו עם צילומי אילוסטרציה ועוד קצת הקלטות והתפתחויות חדשות.
במשך חצי שעה של כתבה, פלוס עשר דקות ראיון נוסף באולפן, לא הצליחו דרוקר ושיקר לספק הוכחה נחרצת שכהן אכן השפיע איכשהו על פיטוריו של הבעל הנבגד מעבודתו. היי, אבל לפחות קיבלנו תשובה ברורה מי הקורבן בכל הסיפור הזה. אנחנו.

המקור – הרומן המסוכן (חלק שני), רשת 13, 21:30