כולם מנסים להסביר לנו איך לחנך את הילדים, אז למה לא דוריה למפל?

"בעולם יש יותר משני מיליארד ילדים שנולדו לתרבויות שונות ומגוונות", נאמר בפתיח סדרת הדוקו "עולם קטן", שמתנדבת לפענח עבורנו את דור הילדים של ימינו. בעולם שלנו יש גם יותר משני מיליארד אנשים שמשוכנעים כי הם מסוגלים להסביר לכם הכי טוב איך לחנך את ילדיכם, אז למה לא לתת צ'אנס גם לדוריה למפל?

אמש שודר בכאן הפרק השלישי והאחרון לעונה של התוכנית, בהנחיית למפל ופרופ' ענת שושני, שחוקרת כישורי הורות וחינוך דרך מתן משימות לילדים בני 7-4 ובחינת התנהגותם. למשל, ניווט בפארק הירקון ונסיעה עצמאית באוטובוס, שמירה על איפוק בחנות ממתקים או מעבר מסלול מכשולים בעיניים מכוסות ובעזרת חבר.

הסדרה הבטיחה להשוות כיצד מתמודדים עם האתגרים בני גילם ממדינות אחרות, אולם רבות מהדוגמאות שהוצגו היו קיצוניות. למשל, בן 7 מכפר בנמיביה שיוצא בגפו לחפש עצים להסקה, סינים שצריכים לטפס על צוק כדי להגיע לביה"ס, או ילדים ממקום מומצא שחוצים כל בוקר נהר סוער בריחוף על גבי אומגה. והיתה לינדזי בת ה־4 מארה"ב, שמתחרה מאז שהיא זוכרת את עצמה בתחרויות יופי לילדות - כולל איפור כבד, ניפוח שיער, הדבקת ריסים ולבוש חושפני.

הילדים הישראלים הרבה יותר "רגילים". הסיבה לפערים נובעת מההיצמדות לפורמט המקורי של "פלאנט צ'יילד" הבריטית, שעליה מבוססת התוכנית. זאת אומרת, האתגרים דומים, ההגשה זהה, והתוצאה נראית אותו הדבר.

אחרי שנים של הגשת חדשות יצאה למפל לדרך חדשה, והיא עושה את זה טוב, אך בסופה של עונה - "עולם קטן" נשארת שטחית. היא לא השוותה נתונים בין מדינות, ולא הראתה תמונת מצב של הדור הישראלי שבחנה. למעשה, למרות ההבטחות, קיבלנו עוד הצצה על התנהגות של בני אנוש, ממש כמו בכל תוכנית ריאליטי.

השוני הוא שכצפוי הילדים גונבים את ההצגה, והמבוגרים מנסים להוציא את המיטב מהחומרים שהם מספקים. למשל, בפרק אתמול - שהתעסק בהבדלי מגדר - התבקשו הבנים לבחור מנכ"ל לחברת צעצועים דמיונית. אדם, שלא קיבל אף קול בהצבעה, פרץ בבכי קולני ודרמטי, בעוד חבריו הקיפו אותו וניסו להרגיעו.

"ניגשנו לאדם כדי לעודד אותו", סיפר אחיו איתמר, "כדי שלא יתבכיין לנו ושכולם יראו את זה בשידור. וזה מה שיקרה על אמת: יראו את הבכי של אדם בשידור". אחד הילדים חלק עליו. "לא יראו את זה כי לא יעשו את זה", אמר, אך איתמר היה משוכנע: "יעשו את זה ועוד איך".

מובן שהדבר הבא שהבמאי בחר להראות מייד אחרי המשפט הנ"ל היה את פרצופו הבוכה של אדם. כי אולי למפל באה ללמד את הילדים כישורי התנהגות, אבל אפילו ילד בן 7 מבין היום איך טלוויזיה עובדת, ומה תפקידו כמי שמצטלם לתוכנית שכזאת.