לראות בעיניים את הפוטנציאל שלא התממש, ולהרגיש מקרוב את עוצמת ההצלחה שכמעט הגעת אליה, עלול להיות עניין מדכא ומתסכל, ויעידו על כך כל הבנים והבנות של.
ניקח לדוגמה את דמותו של קובי שמר מסדרת הדרמה המוזיקלית החדשה של כאן 11, "הד קולךָ", שכלוא איפשהו בין ההצלחה ההיסטורית של אביו המנוח, רוקסטאר מהסבנטיז עם פרצוף איינשטיין, לבין הכישרון המתפרץ שנוטף מבנו המתבגר, שהולך לככב בריאליטי שירה.
ואז, לא רק שהגיבור נאלץ להפנים כי לא יצליח לעולם להיכנס לנעליו העצומות של אביו, אלא הוא גם מבין כי הכישרון המשפחתי כנראה דילג דור. בקיצור, ואת זה ידענו עוד קודם, להיות "בן של" זה תיק מאוד מסריט.
על הסרט שבו חיים הצאצאים של המצליחנים בנויה הסדרה "הד קולךָ", שמדלגת בין הווה לעבר ומתארת סיפור על שלושה דורות ממשפחה אחת, על היחסים הרגישים בין הגברים ועל השפעות התהילה. הכל נעטף בשירים מקוריים שכתב שלומי שבן עבור הדמויות, שאותן מגלמים בין השאר אור עמרמי ברוקמן, איתמר רוטשילד, שאול לוריא, שמואל וילוז'ני ואחרים.
עם זאת, כפי שהקריירה של אותו קובי שמר מסרבת להתרומם והוא לא מצליח להתקרב למיצוי הפוטנציאל החבוי אצלו בגנים שהוריש לו אביו האמן, הגאון והמעורער - כך גם הסדרה הזאת משתדלת ומנסה, אבל גם היא לא מגיעה לאן שהיא רוצה להגיע. הדמויות אמנם בנויות בקפידה, מסקרנות וריאליסטיות, סיפור המסגרת הצנוע מחזיק בקושי, אבל הסצנות לא אחידות ברמתן, התסריט בינוני והסדרה משדרת חוסר יציבות משווע.
עבור כמה שחקנים מובילים מדובר בתפקיד דרמטי ראשון, מה שניכר לפרקים. אבל ברגעים מסוימים הם פתאום מתעלים על עצמם (בעיקר רוטשילד בתפקיד הראשי), ודווקא אז, דיאלוגים שטוחים שהוכנסו לפיהם מונעים מהסצנות לפרוח.
אז מצד אחד יש לנו בלדות נוגות וקליטות תוצרת שלומי שבן, שמספקות אווירה פומפוזית בשביל סיפור מהסוג הנ"ל, ומצד שני - אפילו השם שנבחר, "הד קולךָ", לא מושך ולא אטרקטיבי מספיק, ואולי רק מצליח לרמוז כי הסדרה כוללת כמה וכמה סצנות משמימות ולא אפויות.
לפיכך, אחרי צפייה בשלושה מעשרת הפרקים (היא משודרת בימי שני ושלישי בכאן), אי אפשר באמת להבין כמה מתוך הפוטנציאל הגלום בה היא תצליח לממש. כרגע, הפוטנציאל מתפזר בין פרודיה על מוזיקאים מהסבנטיז, מחווה נוסטלגית לחבורת לול, ביקורת על תרבות ההערצה, דרמה עמוקה על יחסי אב ובן, או בעצם התמוססות לתוך דכדוך משבר אמצע החיים של הדמות הראשית.
כן, הדמות ההיא שאמורה להפנים מתישהו כי בבלאגן הזה של חייה - היא כבר לא תצליח לממש את הפוטנציאל שכולם ראו בה.