"הפינוי הגדול מהאי", קראו לפרק הזה של "הישרדות| והכינו אותנו לנורא מכל. סופת הטייפון שתשנה את פני המשחק, הבטיחו לנו, ואנחנו דמיינו מפגש בין "טיטאניק" ו"להתחיל מחדש". האם השבטים יצליחו להימלט מכוחו האכזר של הטבע? האם יובל ימצא כדורעף על מקום המבטחים החדש ויכנה אותו "ווילסון"? ובאיזה שלב זוהר יחליט שזה לגיטימי לנסות לנגוס בבני השבט שלו כמו היו שלל ציד לאור המצב החדש והעובדה שהוא לא אכל כבר שבועיים? מוזיקה מאיימת הושמעה, מסוקים חגו באוויר, ומידע פנימי מההפקה גילה לנו ששתי שורדות סבלו מהיפותרמיה והמשחק והצילומים הופסקו למשך מספר ימים, בעוד השורדים שהו במבנים מבודדים. "הסופה מתקרבת", נכתב ברוב פאתוס בפתק שהוגש לשורדים. מה יעלה בגורלם?
לא יותר מדי, אבל תודה ששאלתם. אחרי שלב ההלם הראשוני, השורדות והשורדים עלו על סירות ועזבו את האי שהיה להם בית, כדי להימנע מאסון ומהירטבות של ציוד צילום. האי החליפי שהם מגיעים אליו מתגלה כביצה לא אטרקטיבית במיוחד (החול בו הוא בוץ, אלוהים שישמור!) ובזאת מתמצה דרמת הפינוי הגדול. "אי המתים", מגדירה אותו ורד. "מקום מבטחים. חרוואד", ממלמלת לה אודליה סוויסה, ומסכמת: "באתי לסירחוניאדה עוד יותר גדולה". חומרים מסעירים, אין ספק.
האמת היא שטוב שהסערה הזו קרתה, אחרת היה בעיקר עוד כלום לדווח עליו בתוכנית הזו. את הפרק התחלנו במאבק איתנים בין גדי דל הכישורים לבין מעיין המנסה למצוא את דרכה חזרה למשחק. במסגרת הדו־קרב השניים הצטרכו להחזיק ביד ישרה חפץ כלשהו זמן רב, ובזאת הסתכמה התחרות הגדולה ביניהם. בשלב מסוים גדי מוצא את התנוחה שמסייעת לו לשמור על ידו ישרה מבלי שזו תנשור, וחברי השבט שלו גאים כמו הורים לחתן בר מצווה. "הוא גאון הילד הזה", מתרוננת אלה. "שיפיל כבר, הילד ההמעצבן הזה, שיפיל", אומרת מעיין המתחרה בו, ולאף אחד זה לא נראה מוזר לקרוא כך לאדם בשנה ה־24 לחייו, נשוי פלוס 1.
בסוף מעיין נפסלת בעוד הילד גדי מנצח וזועק את אושרו לשמיים, כאילו זכה במדליה אולימפית ולא כאילו שהוא פשוט הצליח לא להתיש שריר."פעם ראשונה בחיים שאני מנצח במשהו", הוא צוהל, "יש, סופסוף ניצחתי במשהו. אני גאה בעצמי". שמישהו יעניק לאיש הזה פרס. או פרופורציות.
בהמשך מגלה הרובוט גיא זו־ארץ לחברי השבטים שבאה עליהם שבת, והם מתרגשים מאוד לקבל חלה ופרסומת לחברת שליחויות. "בורא עולם, תודה ששלחת לנו ב־DHL", דוחף יובל את התוכן השיווקי, ואז נושא ברכה. ברוח השבת כולם בשבט ליבולן נהנים מרגעים קטנים של חסד, מספרים על טראומות ילדות שלהם, מברכים על המזון ומסכימים שאפולקי שבט לוזר. בבוקר אודליה ממציאה לשיר "Rehab" של איימי ווינהאוס מילים חדשות באנגלית חלופית ומוודאת הריגה בזמרת המנוחה, למקרה שכל האלכוהול והסמים לא סיימו את העבודה שם לפני עשור. שזה קצת פחות נורא מההחלטה של ג'קי שסוריקטה, סוג של נמיה שלגמרי קיימת ועומדת בזכות עצמה, היא למעשה בת יענה. גגלו את השניים, במטותא מכם, כי באמת שלא כך הדבר.
קצת לפני סוף הפרק אנחנו מקבלים הצצה אל ארוחות ערב שבת בבית גדי. "שיש בצהרים זה סטייק", מספר הילד של כולנו בחיוך גדול, מבקש מגיא זו־ארץ שיתעניין באשר למשקאות האהובים עליו ואז מפרט שמדובר ב"קולה, קילו זירו". שר המשקאות ממש. מכאן אנחנו עוברים למשימת החנית - שבבסיסה היא עוד משחק של "אל תפיל את הדבר הזה שיש לך ביד". בגדול כל העניין של "הישרדות" הוא למעשה לישון על אדמה, לצחצח שיניים עם בוץ ולהחזיק דברים ביד. אבל האם אנחנו נצליח להחזיק את העונה הזו עד פסח? כאילו יש לנו ברירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו