למה הדוקו על אלאניס מוריסט עצבן אותה?

26 שנה אחרי השיא של חייה, אלאניס מוריסט שבה לשיח הציבורי בזכות סרט שהיא מככבת בו ובמקביל מתנגדת לו פומבית; דוקו אשר נועד להעצים את הישגיה המוזיקליים והשפעתה על דור שלם, אבל בסופו מה שמדברים עליו זה איך אנסו אותה בגיל 15. קצת אירוני, אתם לא חושבים?

הסרט המדובר של HBO, ששודר אמש ב־HOT ו־yes, נעזר בקטעי ארכיון מרובים, צילומים נדירים מסיבוב ההופעות של 1995, שיחות עם מעורבים, וכמובן, ראיון אינטימי עם מוריסט שנערך בביתה ביולי אשתקד – טיימינג שהוגדר כתקופה רגישה, שבה התמודדה עם דיכאון אחרי לידה וסגר קורונה. על אף זאת, אלאניס עדיין אלאניס; הכריזמה והמגניבות, החשיפה וההבחנות על העולם עדיין שם. "Jagged" כולל אפילו ביצוע שיר חדש מול ילדתה בת ה־4 בתקופת ימי הסגר. אז מה לעזאזל הבעיה?

לאחר שאלאניס צפתה בגרסה מוקדמת היא ביטלה את השתתפותה בפרמיירה ושחררה הצהרה על אי שביעות רצון בשל עריכה שהבליטה מיניות לשווא והצגת עובדות לא נכונות. בסרט חושפת מוריסט התבגרות בתעשייה פטריארכלית עם מפיק שגרם לה לפתח הפרעות אכילה,ושני מקרים מגיל 15 שבדיעבד היא מגדירה כ"בעילת קטינה ופדופיליה"משום שהיתה מתחת לגיל ההסכמה (וכעת, לא ברורה מידת ההסכמה של אלאניס לשדר את הווידוי, שלא משתלב בזרימה הטבעית של הסרט).

אין ספק כי היוצרת אליסון קליימן והגיבורה חיפשו כיצד לגעת באלבום האייקוני "גלולה קטנה ומשוננת", ששבר שיאי מכירות בניינטיז, ולהתאים את סיפורו לימינו על מנת לשקף דרכו שינויים חברתיים כמו MeToo וכוח נשי. בפועל, דווקא החלקים השערורייתיים מתבררים כמעניינים יותר, והם שוברים את קלישאות הנוסטלגיה השבלוניים.

לא ברור מה בדיוק עיצבן את מוריסט. הסרט מרים לה, מציג רק צדדים חיוביים, המרואיינים מפרגנים בטירוף, והתחושה שנשארת היא שאלאניס באמת מיוחדת ואיכותית. אולי הפריע לה שסיפור הצלחתה תורגם לנרטיב פשטני ומיינסטרימי, מה שחייב אותה להיפתח מעל המצופה ולהתפשט נפשית? הרי זו אלאניס זאת שכתבה "לפעמים יש לך 10 אלף כפיות כשצריך סכין".

ואם תהיתם מה מעשיה של מוריסט כיום, כדאי לדעת שהיא עובדת עבור ערוץ מסחרי על סיטקום בהשראת חייה. חוץ מזה, היא שופטת בריאליטי "אלטר אגו" שזה כמו הזמר במסכה אבל עם זמרים המסתתרים מאחורי אווטארים. איזה אירוני זה, אתם לא חושבים?

אלאניס מוריסט: Jagged, יס דוקו והוט 8, 22:00