חברים, אנחנו מתקרבים לקו הסיום, ונראה שעם כל יום שעובר, קארין קרובה יותר להתמוטטות עצבים שאיתמר מביא לה. טוב, זה לא בדיוק פייר להגיד את זה. כי אחרי שבילינו לא מעט זמן מהעונה הזו בלהסיק שאיתמר הוא הבעייתי בקשר הלא כן בעליל הזה, פרק מפגש הזוגות הוכיח לנו אחרת. ואנחנו לגמרי מתכוונים לרגע הזה בו קארין התעקשה לנפנף להדס בפרצוף את הקשר הפיזי שלה ושל איתמר, בידיעה ברורה ששי והדס חולקים אינטימיות של זוג נשוי בן 90. בכלל, צד אחר של קארין נחשף שם במפגש הבלהות, סליחה - הזוגות, והיא נראתה פחות ופחות כנועה ויותר כמי ששולטת היטב במלאכת המניפולציה.
גם בפרק של אמש (שלישי. כן, שלישי. מה יהיה "קשת"? תמשיכו לעשות לצופים שלכם בחילה מרוב סיבובים ועצירות בנקודות שונות בלוח המשדרים?) קארין המשיכה במשחק. מול שי והדס בארוחת הערב בירושלים היא מציגה זוגיות מושלמת, או לכל הפחות מתפקדת, בעוד במטבח היא ממשיכה לפרוק מול הדס עד כמה היא בעצם לא מתכוונת להמשיך עם איתמר, שכל כך מבסוט על מערכת היחסים שלהם שזה מרגיש שהוא לא לגמרי רואה אותה באור הנכון. קארין, למעשה, הצליחה להתל גם בו.
למצלמה היא מספרת שהיא כועסת על איתמר על כך שבימים בהם צוות הצילום לא מלווה אותם, הם לא נפגשים - אבל אנחנו יודעים שבתכל'ס היא כועסת על כמות הפעמים שאיתמר קרא לה סאחית בעונה הזו, כולל בפרק של אתמול. לא שזה לגמרי לא מדויק, אם להיות כנים, אבל איתמר, בוא. איט טייקס וואן טו נואו וואן.
האמת היא שאיתמר הוא זה שאמור לכעוס מבין השניים, כי אפילו על דלת הכניסה של שי והדס כתוב שמדובר ב"בית חם" (גם אם נטול מגע, אמון, אינטימיות או קרבה) בעוד קארין עדיין ממשיכה להתייחס לקורת הגג המשותפת שלה ושל איתמר כ"דירררררה". איתמר רואה את המילה "בית" ונדלק כמובן, מיד שואל את קארין למה היא לא הכינה גם לו כזה.
את המשחק הבכלל לא ביזארי של ארץ-עיר-מחלות שהם משחקים בעלייה לירושלים (בחיי שאי אפשר להמציא דברים כאלה), הם מחליפים בירידה בוויכוח ובמבט המוות של קארין, שלא היינו מאחלים לגדולים שבאויבנו. בעצם אולי כן. בסוף הפרק הם ישלימו ויאכלו חומוס בזמן שאיתמר שר לקארין שיר מזרחי, באחת הסצנות האשכנזיות ביותר שידעה הטלוויזיה הישראלית. איך הם הגיעו לאכול חומוס? ובכן, זה קרה אחרי שקארין החליטה להמיר ברעב את התסכול והרצון לחסל את איתמר, ואז הכריזה "עברתי על כל וולט ולא מצאתי שום דבר שבא לי". אכן צרות עולם ראשון, שואה של בורגנים.
אתם יודעים, אגב, מי לא הזמין וולט במשך כל העונה, נכון? ודאי שאתם יודעים. כי שני מתעקשת להכריז על כך גם הפרק, עת היא ודני מארחים את לירון ועינת לארוחת ערב. אולי לשני תצא מהתוכנית הזו, אם לא זוגיות אז לפחות פרסומת לוולט. "זה היה ניכר שאתם במקום אחר משאר הזוגות", אומר דני ללירון בשלב מסוים. נו שיט, שרלוק, עלית על זה לבד? אחרי שיסיימו לאכול ילכו לירון ודני להוציא את הכלב לטיול משל היו עומרי (מתגעגעים אליך, חבר). מרוב שהם שקועים בשיחה, הם מצליחים לאבד את הכלב, שמצדו נמלט מהמקום ונס על נפשו, כי גם הוא לא יכול לשאת עוד את חפירות הזוגיות המשמימות הללו.
ולבסוף היו גם שי והדס, שמקבלים הוראה מיעל הפסיכולוגית לשבור את דיאטת המגע שלהם ולשחק משחק של קיצי באצבעות. שי מפגין חדות נדירה כשהוא מתחיל לחשוד שהוא והדס כבר נמצאים עמוק מדי בפרנדס זון (אין ספק שהוא ודני צריכים להקים משרד חקירות משותף), ויעל מסבירה להם איך להפסיק להירתע מקשר פיזי באמצעות משחק נגיעות שסופו במגע במרפק. רק תזהרו לא לשרוף את המסך שם, עם כל הלהט והתשוקה ביניכם. "איך זה נראה לכם?", שואלת יעל לדעתם אודות הקשקוש שהמציאה באותה שנייה בקליניקה שלה. מטומטם לגמרי, יעל, אבל מה נעשה, יש פורמט והשניים האלה התחייבו אליו מראש. רק עוד שבוע ואנחנו שם בקו הסיום. היו חזקים.