הדס לא נמשכת? קבלו שלב חדש בהשפלה של שי ב"חתונמי"

אחח, הזמן הזה בשנה האזרחית שבו היא מסתיימת לה. הלילה והיום למחרת, שבהם אנחנו מבטיחים לעצמנו שהשנה הזו תהיה אחרת וכמוה גם אנחנו. שנה שבה נתחזק, נתחדש, לא נשוב עוד על טעויות עבר, ומעתה והלאה נעשה את הבחירות הראויות יותר עבורנו. תחילתם של החיים הנכונים, מה שנקרא. אה ניו ייר, אה ניו מי. איזו ערימה של קלישאות. וכפי שהדגים לנו אמש פרק של "חתונמי", לא משנה באיזו שנה אנחנו עוקבים אחר מעלליהן של מערכות היחסים הבינוניות מינוס של עונה 4, הן עודן תקועות ומשמימות ממש כמו בשנה שלפני.

אבל לפחות היה לנו פרק מסיבות סילבסטר פרוע ונטול עכבות, הא? המעבר מ-2020 הארורה ל-2021 המעט יותר נסבלת (במונחי פנדמיה, כן? בואו לא נתלהב מדי) לא בדיוק לווה בחגיגות היסטריות, נוכח העובדה שמדובר היה בימי סגר קרים ומדכאים במיוחד. וכשמשלבים בין העצוב שבלילות השנה החדשה שידענו ובין אוסף של קשרים עם רמת עניין של קרב על ראשות עירייה במועצה מקומית בצפון הארץ, מה מקבלים? בדיוק. שום דבר.

• "חתונה ממבט ראשון": פרק מילוי זמן בסימן "קרובים קרובים"

אגב שום דבר, אולי הגיע הזמן שמישהו ינתק ממכונת ההחייאה את מה שזה לא יהיה שמרחש בין שי והדס. שימו לב שאנחנו נמנעים כאן משימוש במילה "קשר" כדי לתאר את מה שקורה בין השניים הללו, כי מגורים משותפים עם צוות צילום ואימוני כושר זוגיים לצלילי היפ-הופ מלפני 18 שנה (פיפטי סנט לנצח. לפחות מישהו היה אין דה קלאב בסילבסטר הזה) הם לא בדיוק קריטריונים שמגדירים מערכת יחסים.

ואחרי שחזינו בפרק הקודם בהגדרה הטלוויזיונית של קרינג', כששי ניסה לכמת במספרים את מידת העניין הפיזי שהדס מוצאת בו (ספוילר - אין כזו), הפרק היינו עדים לשלב חדש בהשפלה של הבעלול המסכן, כשדני החליט שגם הכלום שקורה כרגע הוא יותר מדי עבור שי, והוא מנוע מליצור עם מי שהיא לכאורה אשתו כל מגע שהוא. הדס בסך הכל מרוצה מהסידור הזה, כי הרצון שלה להימנע מסוג קשר כזה עם שי מעוגן כעת בחוק, ובשלב הבא היא תנסה לקדם גם את כל עניין הנוכחות של שי בחייה, ותבקש שלא לחלוק איתו חדר, דירה או פריים. שי מתבאס מעט, אבל מספר שהוא יוצא מהמפגש עם דני מלא תקווה, שזה אופטימי ומכמיר לב.

בגזרת עומרי ומעיין לא קורה יותר מדי, כרגיל, אבל נספר שהשניים סופסוף מחליטים להעביר את הכלבים ודגי הזהב שלהם אל דירה אחרת שההפקה מסדרת להם, שם יעבירו את היומיים האחרונים של הקשר המאולץ שלהם. מעיין מחייכת לא מעט בפרק הזה, ממש כמו בפרקים הראשונים, והשניים מציינים את המעבר באכילת חביתה. סוגה עילית ממש. גם ניצן ומנו חוגגים את הסילסבטר, לא לפני שהם מקשטים את חדר הבקרה של מנו - מרפסת העישון. כל אחד ומה שעושה לו טוב. או סרטן.דני ושני, לעומת זאת, מתבלבלים בחג, מתלבשים בשחור ומשחזרים סצנות ריקוד מ"גריז". מה? בדיוק.

ולבסוף, הדרמה (ואנחנו באמת מפרגנים כאן עם השימוש במילה הזו) של הפרק היא כמובן זו שהבטיחו לנו הפרומואים, המתרחשת בין איתמר וקארין. איתמר, מתברר, שהה שישה-שבעה בלוקים ליד חולה מאומת, ועל כן מחליט לכפות על עצמו בידוד. במסווה של דאגה לחייה של קארין, הוא מבקש ממנה לעזוב את הבית (לא שהיא יודעת מה זה בית, כי אצלה קוראים לזה "דיררררהההה") למרות שיצא שלילי ב-13 בדיקות קורונה. קארין מבינה שמערבבים אותה, אבל זה לא מונע מאיתמר לחגוג בטירוף כאילו השנה היא 1999, ולדבר עם אשתו בשיחת זום פרוע, כשהוא חובש פאה משונה ומשקפי שמש היתוליים בגודל השקר שסיפר לה, רק כדי ליהנות לבד מזמן בית. שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה היום.