בעונה ה-11 "תרגיע" היא עדיין קומדיה מעולה

כמו שלמדנו להכיר את לארי דייוויד, אם הוא מדמיין גן עדן, אז סביר להניח שיהיו שם תקנות קורונה מחמירות. הרי דמותו האגוצנטרית והמיזנטרופית מייחלת במשך עשר עונות למין עולם מוגבל שכזה, שיצריך כמה שפחות אינטרקציה עם בני אדם מעצבנים. מציאות שבה לא פונים אליך ברחוב, אין מפגשים חברתיים מיותרים, יוצאים מהבית רק לצרכים חיוניים, שומרים על היגיינה, מתווכחים על חיסונים, וחיים בעולם שמרגיש כמו פרק של "תרגיע". בקיצור, הקורונה כאילו הומצאה עבור לארי דייוויד.

יחד עם זאת "תרגיע" היא כבר סדרה אייקונית, שהבטיחה לעצמה מקום בכל פנתיאון תרבותי. החודש ציינה 21 שנים לעלייתה לאוויר. היא הסדרה המתוסרטת הכי ותיקה שמשודרת ב-HBO, ואחרי מאה פרקים (שכללו אפילו איחוד ל"סיינפלד") אפשר להסכים שהקומדיה האנושית של דייוויד היא מהסדרות המצליחות בעולם.

אתמול הושקה העונה ה-11, הראשונה מאז פרוץ הקורונה. היא נכתבה בתקופת הסגרים, אולם מרגישה ממש כמו בעולם ה"נורמלי" שהיה טרום המגיפה. לארי מזדקן, ובפרק הבכורה הוא מתבדח על הלוויות ומתנגש בדלת זכוכית, מה שמאלץ אותו להתמודד עם ענייני גילנות ויחס מרחם מהחברה. במקביל, דמותו מוכרת לנטפליקס סדרה מטופשת על חוויותיו של לארי הצעיר מתחילת הקריירה. באמת ציפיתם שתקבלו ממנו משהו אחר?

דייוויד סיפר בראיונות טרום-עונה כי אחרי שכל בדיחות הקורונה האפשריות כבר סופרו, התכנון שלו היה לצאת עם העונה החדשה בעולם פוסט מגיפה. אבל לקורונה קצב התקדמות משלה, וקצת התפקששו לוחות הזמנים.

למעשה, נרשמו שני אזכורים לקורונה בפרק הראשון. בדיחות על שימוש באלכוג'ל, וטוויסט משמעותי יותר כשברגע מסוים מתברר כי אחת הדמויות היא "אגרנית קורונה" - זאת אומרת, אוגרת בביתה כמות לא פרופורציונלית של ניירות טואלט, חומרי חיטוי וכד'.

וזה כנראה המסר הנסתר שדייוויד מנסה להעביר לנו. העובדה כי על אף הציפייה המוקדמת ממנו החליט לדחוק את הקורונה הצידה ולהראות לנו שהמין האנושי עדיין מאוד מעצבן וקטנוני ואנוכי, ואין לכך שום קשר למגיפה עולמית. לארי דייוויד לא צריך את הקורונה בשביל רעיונות לקומדיה מעולה כי כל עוד בני האדם ממשיכים להיות בני אדם אין לו שום מצוקת חומרים גם אחרי 21 שנה.

"תרגיע" - עונה 11, yes, HOT וסלקום tv