לו היתה לכם האפשרות לראיין את שרת החינוך רגע לפני פתיחת שנת הלימודים המאתגרת שלפנינו, מה הייתם שואלים אותה? רגע, רגע, לא כולם בבת אחת.
מובן מאליו שיש לכם הרבה מאוד שאלות. אני בטוח שלא מעט מכם גם היו מצפים לכמה הבהרות, לאור דברים בלתי נתפסים שאמרה השרה לאחרונה, ואולי אף דורשים ממנה התנצלות אחת או שתיים.
אבל לא כולנו עיתונאים, וגם העיתונאים שבינינו לא מקבלים כל יום הזדמנות לשאול את שרת החינוך את כל השאלות הקשות שמתרוצצות לנו בראש.
בשביל זה יש "עיתונאים בכירים", מה שנקרא, אלה שהניסיון ועמידתם האיתנה מול כל מרואיין מאפשרים להם להתעקש, לשאול את השאלות הקשות ולא לוותר על תשובות מספקות, על מנת לחשוף את שורשי הבעיות ולוודא שהן יקבלו את הטיפול המתאים.
אבל בעולם שבו שרת החינוך בכבודה ובעצמה לא שוקלת מילים, אין פלא שגם החוזה הבלתי־כתוב בין עיתונאי לקהל שלו מקבל צורה של בדיחה. אל ההזדמנות הזו, שפוספסה בענק על ידי רינה מצליח, נחזור בהמשך.
לא צריך חמש יחידות לימוד בחרטוט כדי להבין שאם בכיתה נדרש רף מינימלי של 70% מחוסנים, ובמערכת החינוך יש 30% לא מחוסנים, חלקי 100% בדיקות סרולוגיות שהלכו לפח, כפול 0.5% מההורים שיעמדו בדרישה להציג בדיקה יומית אמינה - נקבל כאוס בריבוע.
את הכאוס הזה, ואיך שהגענו אליו, מהדורות החדשות במסגרת העזרה לתלמיד המתקשה, בדמות הממשלה החדשה, מעדיפות להחליף בתיאור אווירתי של "חששות" מיום החג הממשמש ובא.
רק חסר שעורכי החדשות יפתחו את המהדורות הערב בהכרזה הנושנה כי "שנת הלימודים נפתחה כסדרה", כדי להסיק על הנתק שבין המציאות לבין החרטוט, שחלקנו, כנראה, למדנו לחיות איתו. איך תסבירו, אחרת, שלכל אייטם בנושא משבר החינוך בשנה שעברה התלווה התואר "מדאיג"? שכל מבצע שקרס זכה לכינוי "קטסטרופה"? שכל התייחסות ללימודים בכיתות תלמידים חרדים הוגשה תחת מעטה כבד של "סכנה לציבור"?
והשנה? שרת החינוך מגיעה ל"פגוש את העיתונות" לפני כחודש, ומצהירה כי "חיסון ילדים בבית הספר הוא פשע".
והנה, לאחר זמן לא קצר שבו חלחל המסר כי אפילו שרת החינוך מתנגדת לחיסונים בבתי הספר, קיבלה רינה מצליח הזדמנות נדירה לעמת את שרת החינוך עם המשפט ההוא שנחרט בראש כולנו, ואין ברירה אלא להעניק לה ציון אחד על האירוע: נכשל.
שאשא ביטון, מי שהפכה לתלמידה המצטיינת במגמת הטלת אחריות על משרד הבריאות והטלת ספק במאמץ החיסונים הלאומי, הצליחה להתחמק מלתת דין וחשבון כשכל האחריות בנושא היא לגמרי שלה; ומצליח, במקום לשאול את השאלות שלכולנו מובן מאליו שחובה לשאול, נראתה כמו תלמידה שהכלב אכל לה את שיעורי הבית. מצליח אמנם הוציאה חרטה מהשרה על בחירת המילים הפושעת בנוגע לאמירה "חיסון ילדים בבית הספר הוא פשע", אבל לברר למה לקח לשרה חודש להודות בטעות בעוד המסר חלחל וקלקל - היא לא טרחה. גם התהייה המתבקשת אם פתיחת שנת הלימודים משולה לאירוע יח"צ או תמונת ניצחון נשארה על רצפת האולפן.
ועל השפעת התנהלות הממשלה והאווירה שיצרה שאשא ביטון על פתיחת שנת הלימודים - בכלל אין מה לדבר. כלומר, יש, פשוט לא ב"פגוש את העיתונות". את התובנות העמוקות מהראיון הזה אפשר היה לקבל באמצעות פוסט בפייסבוק, חבל על זמן האוויר.
בואו רק נקווה שבמהלך שנת הלימודים החדשה, שבאה עלינו לטובה, ישכילו לשאול את השאלות בזמן, כדי שהחששות של כולנו יתבדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו