סוף סוף ריאליטי בישול שלוקח את עצמו בפרופורציה

נתחיל בווידוי: בדרך כלל איני מתחבר לתוכניות בישול. משום מה אני תופס את הרצינות המוגזמת, המתח המלאכותי והווידויים קורעי הלב של כל מי שאי פעם מצא את מפלטו בהכנת ריזוטו, כלא אמינים במיוחד. ואז הגיעה "בואו לאכול איתי".

בעונה הנוכחית חזרה התוכנית לפורמט היחידים (לעומת זוגות בעונה הקודמת), וטוב שכך.
הפורמט המקורי מאפשר למתמודדים להתנהג בטבעיות, ולהגיד כל דבר שאי אפשר להגיד ליד בן הזוג או בת הזוג, והרי על זריקת הבוץ הזו נשענת ההנאה מהתוכנית.

כמו בכל שבוע, גם כשהגיעו לצלם בדרום הארץ, הפליאה ההפקה ללהק חמישה יצורים מרתקים שמרכיבים פסיפס אנושי לא הגיוני, לארוחות ערב לא מתפקדות. כי לפני ש"בואו לאכול איתי" מבקשת מהמתמודדים לבשל, היא מצלחתת עבורנו ליהוקים סוריאליסטיים.

כך התוודענו לקציעה - יועצת מיניות, שכנראה אוגרת אנרגיה מהשמש מרוב שמחה וקלילות; איגור - סוג של סמיון גרפמן שמוכיח את הפתגם "פעם קלאבר, תמיד קלאבר" - גם אם המועדון היחיד שאתה יוצא אליו הוא מועדון הלקוחות של יוחננוף; איב - רווק עם זקן מוגזם, שבדרום מייד מזכה אותך בתואר "היפסטר"; תאיר - בעלת בוטיק בגדים אירופי בבאר שבע, לבאר שבעיות שאירופה היחידה שהן ראו זה אנטליה, פצצה מתקתקת שנעה בין ביטחון עצמי מופרז לביטחון עצמי נמוך כי לא אמרו לה שלום כמו שצריך; ולסיום, אביגיל - כור מחצבתן של כל דמויות תום יער, עם האמונה המקסימה שאפשר לנצח תוכנית בישול גם אם כל המנות נלקחו ממסעדת תיירים טבריינית שתקועה באייטיז.

כאנטיתזה לכל מה שנמאס וכבר לא עובד בתוכניות הבישול, "בואו לאכול איתי" חושבת מחוץ לקופסת הטייק אווי. היא זורקת לפח כל מה שהתרגלנו אליו בכל כך הרבה עונות של "מאסטר שף", "המטבח המנצח" ו"קינוחים כלשהם עם קרין גורן", ומה אתם יודעים - מתברר שלא צריך חיים הרוסים כדי לדעת לבשל, ולא צריך להיות כוכב כדי לבדר את הצופים.

את המתמודדים המרגשים מחליפים אנשים חביבים, את המשימות האובר־דרמטיות מחליפות ארוחות ערב קלילות, ואת הדיוות בשולחן השיפוט שמנשנשות את הראשים של כולנו מחליף משחיל הפאנצ'ים הקטנים וההערות השנונות - שי אביבי.

אביבי הוא למעשה על תקן הדוד של כולנו שלא דופק חשבון, זה שאומר את מה שכולם חושבים ולא אומרים. תפקיד הקריין מבוצע וכתוב כל כך משובח, שצריך לתרגם אותו לסטארט־אפ.

תארו לכם שי אביבי אישי משלכם, שיושב בסלון ומעיר הערות על הטלוויזיה. דני קושמרו: "טיפסנו על קרחון", ואביבי עונה: "טיפוס מפוקפק".

כמו יתר החטיפים של "כאן 11", גם "בואו לאכול איתי" בולטת באיכותה. כן, אמרתי איכותה. היא ה"קופה ראשית" של הריאליטי - מצחיקה, אנושית מאוד ומעבירה את הזמן בכיף, אבל מעל לכל - כוחה טמון במילה אחת שלכולנו קצת חסר בחיים: פרופורציות.

"בואו לאכול איתי", 22:00, כאן 11