לפקיד האחראי לתלונות הציבור יש שולחן במשרד של פקידים. הוא שותה תה בבוקר גם כשחם, ומאזין ל"זהבי עצבני" בטרנזיסטור קטן שמוצב בפינת השולחן. לפקיד האחראי לתלונות הציבור יש בבית מיטה של פקידים, ובכל לילה הוא חולם חלומות של פקידים על חותמות וחוצצים. יום יום הוא מתייג את תלונות הציבור בקלסרים, אבל פעם בשנה הפקיד החרוץ אוסף את כל התלונות שהצטברו אצלו, ומסכם. וישראלים - תנו להם תיבת תלונות, והם כבר ימצאו איך למלא אותה.
אתמול פורסם הדו"ח השנתי (2020) של נציב פניות הציבור ברשות השנייה, ומסקנותיו הוגשו לשר התקשורת יועז הנדל. 15,055 פניות על תכנים ששודרו בערוצי הטלוויזיה נאספו הפעם, ומדובר ב 47% יותר מדאשתקד. ברשות השנייה הסבירו זאת בכך שרשתות חברתיות מייצרות לחץ ציבורי, הגורם לפניות יזומות ומאורגנות של מתלוננים.
אז בואו נבחן על מה אנחנו מתלוננים. 3,137 תלונות זרמו בגלל פרומו לתוכנית "הישרדות", שבו נראה עטלף משופד שהמתמודדים אמורים היו לאכול. אותה עונה סוערת יצרה כ-350 תלונות בגין התבדחות של עידו קוז'יקרו בנוגע לשריפת תהילים או כעס על משתתפים אחרים. גם ב"האח הגדול" קוממו עליהם צופים בגלל הליהוק של אלימלך קשתי או התנהגותה של תקוה גדעון, שצופים טענו כי היא "מדברת בשפה גסה ונוקטת פעולות אלימות של גניבה וחרם".
500 תלונות הגיעו כשאייל ברקוביץ' כינה את ראשי הליכוד "ארגון פשע", וכשטען ש"החרדים גונבים את התקציב"; גם אברי גלעד, יעקב אחימאיר ושמעון ריקלין סיפקו אמירות שגרמו להפצצת תלונות מרובות. 2,229 תלונות נרשמו נגד החלטה של רשת 13 לשדר הופעה של אייל גולן בערב יום העצמאות.
רינה מצליח צברה 2,300 תלונות בעקבות אמירה ש"החרדים מתעלמים מסמכויות המדינה", ו-782 עקב אמירה שעליה הושעתה לשבוע, כי "תומכי נתניהו אומרים, 'גם אם הוא יאנוס את הבת שלי אצביע בשבילו'". למעשה, 33% מהפניות התייחסו לתוכניות האקטואליה והחדשות, ובדרך כלל זעמו על הבעת דעה אישית או פוליטית בשידור ועל הכללת מגזרים.
זאת אומרת, ישראלים מעדיפים להתלונן על פרובוקציות ועל אמירות מנופחות, במקום להצביע על כשלים בהתנהלות התוכניות. אחרת, מדוע לא הצטברו ברשות השנייה מספיק תלונות כנגד הערוצים שהפקיעו את לוח השידורים שלהם לטובת אקטואליה מסביב לשעון, על פייק ניוז שנפוץ יותר ויותר, או על מהדורות חדשות ארוכות מדי שמייצרות לחץ וחרדה?
רק 1% מהתלונות התייחס ל"מסחריות יתר", אף שצלמי המגנטים של "חתונמי" מקבלים בארטר, ב"האח הגדול" ממציאים משימה כדי לדחוף פרסומת לבשר, ואפילו מעצב השטיחים של בית האח הרוויח אייטם לקידום מרכולתו בתוכנית הצהריים של רשת.
פנייה אחת שהגיעה לשולחן הפקיד היתה מילדה בת 10 שכעסה על הורדת התוכנית האהובה עליה "סברי מרנן", ולדבריה כתוצאה מכך הוריה דורשים ממנה לישון מוקדם. 15 אלף תלונות, ורק אחת היא תלונה מכל הלב.
אגב, באותה תקופה הגיעו גם 17 פניות חיוביות (רובן הבעת תמיכה בעיתונאים). ועדיין, דו"חות כאלה לא משקפים את דעת הצופה הממוצע מכיוון שאי אפשר לפענח כמה מהתלונות מייצגות פגיעות נפשיות בצופים, וכמה מהן מבוססות על אינטרסים או על התארגנות יזומה להיכנס במישהו.
הפקיד האחראי לתלונות הציבור הכניס למכונת הגריסה 15,055 דפים עם תלונות שהצטברו במגירה במשך שנה, ואז פתח דף חדש. וככה שנה אחרי שנה, וכלום לא משתנה. אם ישראלים היו רק יודעים להתלונן נכון, אולי מישהו היה מקשיב ומשפר את המצב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו