ליאור רז ב"פגע וברח" | צילום: נטפליקס

ליאור רז: "דמיינו שני ערסים ישראלים שמגיעים לארה"ב לכתוב סדרה אמריקנית"

לקראת עליית הסדרה "פגע וברח" בנטפליקס, מספר רז על חוסר היכולת לעכל את גודל האירוע ("זה הזוי שמאות אנשים מתפרנסים מאיזו שטות שאבי יששכרוף ואני הפלצנו בבית קפה"), על ההבדלים בין ישראלים לאמריקנים ועל חלומות שאי אפשר היה לדמיין אותם אפילו

גבר ישראלי קשוח עם רקע ביטחוני עלום יוצא לארה"ב כדי לחפש אחר האחראים למות אשתו ב"פגע וברח" - סדרת המתח החדשה והמאוד מצופה של יוצרי "פאודה", ליאור רז ואבי יששכרוף , שתעלה בנטפליקס ביום שישי הקרוב, 6 באוגוסט.

את הגבר הקשוח, שעונה לשם שגב, מגלם רז, שהפך לכוכב בינלאומי לא קטן בעקבות תפקידו כדורון קביליו ב"פאודה". לצדו בסדרה מככבים שחקנים ישראלים כמו גל תורן, מורן רוזנבלט וליאור אשכנזי, יחד הם שחקנים דוברי אנגלית כמו גרג הנרי ("סקנדל"), סאנה ליית'ן ("הרומן") וקלן אוהם.

העלילה המפותלת ומלאת ההפתעות נפרשת על־פני עשרה פרקים גדושי אקשן ומתרחשת על קו תל אביב־ניו יורק. מכיוון שמדובר בהפקה רשמית של נטפליקס, מדובר גם באחת ההפקות הגדולות והיקרות ביותר שאי פעם צולמו בארץ, אם לא הגדולה מכולן (עלותו של כל פרק מוערכת בכארבעה מיליון דולר).

"זה מטורף לגמרי", מספר לי רז בשיחת זום מלוס אנג'לס כשאני שואל אותו אם הוא מצליח בכלל לעכל את סדר הגודל של הסדרה החדשה. "הבאנו לפה הפקת ענק בשיאה של תקופה רגישה וסופר־מורכבת, שזה דבר הזוי לחלוטין. כיף לי שמאות אנשים מתפרנסים מאיזו שטות שאבי ואני הפלצנו בבית קפה".

מתי חשבתם על הרעיון לסדרה?

"אחרי שנטפליקס קנו את העונה הראשונה של 'פאודה', אבי ואני החלטנו להתחיל לכתוב משהו חדש. הבסיס היה: גבר מאבד את אשתו בתאונת פגע וברח, ולאט לאט הוא מבין שהוא בעצם בכלל לא ידע מי היא. משם זה התחיל. יצאתי לאמריקה לעשות פיצ'ינג לכל הערוצים, ובסוף נטפליקס היו אלה שהחליטו לקחת את הסדרה. תוך כדי הם גם הפכו אותנו לטאלנטים שלהם. זה היה מאוד מאתגר. שני ערסים ישראלים שמגיעים לארה"ב כדי לכתוב סדרה אמריקנית. שתי תרבויות שנפגשות, או יותר נכון מתנגשות. גם הסדרה מדברת על זה בעצם. על הקלאשים בין הישראליות לאמריקניות".

עבדתם הפעם גם עם כותבים ומפיקים אמריקנים. זה היה הרעיון שלכם או משהו שנטפליקס התעקשה עליו?

"היה לנו מאוד חשוב שיהיו לנו שותפים אמריקנים. לא הרגשנו שאנחנו יכולים לכתוב אמריקנים כמו שאמריקנים יכולים לכתוב אמריקנים. נפגשנו עם הרבה כותבים ומפיקים, ובסוף התחברנו עם ניקול יורקין ודון פרסטוויץ', שעשו את הסדרה 'The Killing'".

אני מתאר לעצמי שתהליך הכתיבה היה שונה מאוד מאשר במקרה של "פאודה".

"לגמרי. בישראל אנחנו יושבים ומפצחים גרעינים בדירה של אבי. סוגרים את עצמנו בחדר עד שאנחנו מוצאים סיפורים טובים. דם, יזע ודמעות. פה יש לך משרדים, ועוזרים אישיים, ומיליון כותבים, ומישהו שמוציא סיכומים בלילה. אין דברים כאלה בארץ. אתה יושב עם התסריטאים, וכל אחד מביא את הרעיונות שלו. ובסוף גם מגיעים הצלם והבמאי, שמוסיפים את שלהם. הכל משתלב. הכל נעשה בשיתוף. זה יותר נוח ויותר רציני. אבל גם לעבודה בישראל יש את הקסם שלה".

בראיונות איתך כמעט תמיד מציינים שבעברך הרחוק היית שומר ראש של ארנולד שוורצנגר. היום אתה סוג של שוורצנגר בעצמך. גיבור פעולה ששובר מפרקות באופנים שלא היו מביישים את ג'ייסון סתייטאם או את ליאם ניסן.

"(צוחק) זה סוריאליסטי לחלוטין. אין לי שום דרך להתמודד עם המחשבות האלה. אני גם לא רואה את עצמי בצורה כזאת. הקורונה לימדה אותנו שבסוף כולנו יושבים בבית מול הטלוויזיה עם התה שלנו. לא משנה אם אתה מנכ"ל גוגל או עובד אגד. בסוף כולנו אותו הדבר. אני מאוד מתרגש מהדברים שאני עושה ומהדברים שמצליחים לי. אני נהנה מהדרך. אבל גם לי קשה לעכל את כל הדברים האלה שקורים. בתור ילד לא הצלחתי לחלום כל כך גבוה, וזה די משוגע להגיע לסיטואציה כל כך קיצונית שאפילו לא הצלחת לחלום עליה. זה רק מראה לי שכל אחד יכול. קצת תעוזה. קצת אמונה. לא לפחד לשמוע את המילה 'לא'. אם אתה לא מפחד מזה, אם אתה אומר לעצמך שה'לא' הוא רק עוד שלב בדרך ל'כן', אתה תצליח".

השנים האחרונות היו מאוד אינטנסיביות עבורך. ניצלת את שנת הקורונה כדי לנוח קצת?

"אחרי שנתיים שהסתובבתי בכל העולם ללא הפסקה, סוף סוף יכולתי לבלות קצת זמן עם המשפחה שלי. גם נולדה לי תינוקת חדשה בתקופת הקורונה, אז אפשר לומר שבאופן אישי היה נהדר ומדהים. אבל מבחינה קריאטיבית, עבדנו בטירוף. כי זה גם בדיוק היה הזמן שכולם רצו תוכן. המשכנו לעבוד כאילו כלום".

בשנה שעברה גילמת את הנבל ב"מחתרת השישה", של במאי האקשן האגדי מייקל ביי. איך היה לעבוד איתו?

"ללא ספק חוויה משוגעת. מדובר על סרט עם תקציב של 180 מיליון דולר. איך שהגעתי לסט באיטליה בפעם הראשונה, בדיוק הרימו חמישה ריינג'רוברים באוויר. לא הבנתי בכלל איפה אני נמצא. באחת הסצנות שלי הייתי על יאכטה ענקית, שכביכול הייתה שייכת לדמות שלי. מסוג היאכטות שאתה שוכר במיליוני דולרים. מייקל אמר 'צא החוצה ותתחיל לרוץ, ונעשה עליך קלוז אפ'. אז אני יוצא, ומתחיל לרוץ, אבל אני לא רואה אף אחד שמצלם אותי. והוא צועק לי 'רוץ! רוץ!'. ופתאום אני רואה מסוק עולה ככה מולי, ובתוכו יושב הצלם שעושה עלי קלוז־אפ. שלחתי את השוט הזה אחר כך לליאת בן אסולי, המפיקה של 'פאודה' ואמרתי לה שאני חייב מסוק כזה לעונה הבאה. היא שלחה לי חזרה הודעה: 'ליאור, את הסאונד של המסוק אני מבטיחה שיהיה לך'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...