חמש שנים של המתנה, ציפייה, הרבה הכנות ואימונים, ועדיין בסופו של דבר המדליה הראשונה של ישראל בטוקיו 2020 תפסה את ערוץ הספורט בכלל לא מוכן. מי שהתעורר כדי לצפות בקרבות המוקדמים של אבישג סמברג התקשה למצוא אותם, משום שהוחבאו מאחורי חומת תשלום. ערוץ הספורט שלח ליפן משלחת עצומה, אבל בסוף קרב המדליה שודר מהאולפן, כי הנציג היחיד מהערוץ באולם הטקוואנדו היה כתב הצבע, ארבל עשת, שהגיע לשם כדי לחלץ אייטם מבדח על בעיטות לראש. עשת נקלע לסיטואציה שבה נדרש לתעד את ההיסטוריה עם מצלמה רועדת ביד אחת ומיקרופון ביד השנייה. זה לא אמור להיראות ככה.
למרות שהשעות הפוכות (שלוש בלילה עד ארבע אחה"צ) והשידורים לא פתוחים לכולם, בערוץ הספורט היו בטוחים שהאולימפיאדה היא הג'קפוט שלהם, שהיא תעזור לשקם הריסות של שנים. הערוץ, שהיה פעם מונופול בשידורי הספורט בארץ, נמצא כבר עשור במגמת התרסקות; פרט לליגת האלופות, כל הליגות והטורנירים הנחשבים משודרים אצל המתחרים, וביורו האחרון ספורט 1 איתגרו אותם גם בתחום תוכניות האולפן.
האולימפיאדה היא למעשה השריד הגדול האחרון שנותר בידי ספורט חמש. וזה אירוע הספורט הנצפה בעולם, אז לכבודו עשו מיתוג חדש לערוץ, אולפן משודרג, פרומואים נוצצים ומעברונים מושקעים. טקס הפתיחה עבר בצורה מכובדת בזכות מירי נבו ומאיה רונן, שהחזיקו שידור ארוך בצורה מחכימה ונעימה, אך שם זה נגמר.
גם מגיפת הקורונה משפיעה רבות על הסיקור מטוקיו ומגבילה אותו - לזרים אסור להסתובב בעיר, לדבר עם מקומיים או להסתנן לכפר האולימפי. זאת הסיבה שהכל מרגיש לצופה כמו שידור מתוך בועה, וזה מחייב את הגוף המשדר לחשוב על דרכים מקוריות לשדר חגיגה. אבל בערוץ הספורט לא חשבו לגוון. אותם פרשנים רגילים וספורטאי עבר, ראיונות בזום ומחסור בסלבס. וגם - כמות תקלות טכניות שעשתה געגועים לרשות השידור.
אבל לא רק בטוקיו הסיקור מוגבל, אלא גם כאן בישראל. כשרון קופמן ניסה אתמול לדובב את אמה של המדליסטית הטרייה בשיחת זום עם בעיות קליטה, נדחף לרגע לפריים גם ברהנו טגניה, שעמד מאחוריה; ואז הבנו שכל התקשורת יושבת אצלה בסלון, וערוץ הספורט הוא היחיד ששכח להגיע לשם.
בעצם, אולפן האולימפיאדה החגיגי התנהג ממש כמו "מגרש פתוח", שהיא תוכנית האולפן הפתוח היומית של הערוץ, שהומצאה כדי למלא זמן אוויר בכלום כי לא נשאר ספורט אמיתי לשדר.
ומה באשר למנויי yes? הם מקבלים מיורוספורט שמונה ערוצים אולימפיים שונים. בינתיים, ערוץ הספורט משדר את טוקיו 2020 בשני ערוצים פתוחים, ועוד שניים בתשלום. במקום להשקיע בתוכן ובמקוריות, בחרו שם להשקיע בטכנולוגיית הולוגרמה, שכאילו משגרת את כתבי הערוץ בטוקיו אל תוך אולפן תוכנית סיכום היום שמגיש עפר שלח. זה מוזר כמו שזה נשמע. וכששלח מנסה לתקשר עם דמויות ההולוגרמה שמדברות איתו מטוקיו (אבל בעצם כאילו עומדות באוויר לצידו) אז אין רגע שאינו קרינג'י ושאינו גורם לשלח להיראות אפילו יותר אבוד משהיה בקריירה הפוליטית שלו.
נהוג לשמוע מפרשני ערוץ הספורט הסברים על המנטליות הישראלית, דיונים על חאפריות בספורט ותלונות על חוסר בהשקעה. אבל הזלזול כנראה מידבק. הם כאילו הלכו על המוטו של "נעשה מה שאנחנו רגילים לעשות ויהיה בסדר", אבל מה שהם רגילים לעשות לא עובד כבר כמה וכמה שנים. ודווקא כשהספורטאים הישראלים עשו יום ראשון נהדר, היה זה הערוץ המשדר שהתפרק לרסיסים, פישל על המגרש והותיר אותנו עם מעט תקווה להתאוששות בהמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו