אם יש משהו ש-20 שנות ריאליטי לימדו אותנו, זה שאם מאיימים עלינו ב"הדחה מטלטלת" - זה אומר שתתרחש הדחה צפויה; שמי שהתפרסם בזכות השתתפות בריאליטי - ייאלץ להמשיך לתחזק את הקריירה הזאת בתוכניות ריאליטי אחרות; ושאם מבטיחים לכם "אירוע כניסה שלא היה" - תהיו מוכנים לאותו אירוע כניסה שראיתם עשר פעמים לפחות.
גם הפעם הגענו סקפטיים. לרגע לא האמנו לגיא זו-ארץ, שנשבע שהולך להיות מפתיע. נו, בחייאת, כמה פעמים ניסית לעבוד עלינו ב"הישרדות"?
מהליהוק המודלף לעונה הזאת התאכזבנו במקביל לפרומואים שאיימו שלא יגלו לנו מי ייכנס, והכניסות של אורן חזן ודנה רון הרגישו כמו דז'ה וו של דז'ה וו של דיירים שכבר היו והלכו וחזרו ולא שרדו אפילו יום, ובכל זאת שוב שבו לריאליטי (ע"ע תחזוקת הקריירה, או כמו שדנה רון הצהירה בעצמה: "אני לא עושה כלום אבל כל הזמן עסוקה").
עד כאן מה שכבר ראינו. מכאן והלאה, יש להודות באמת, לא ראינו שום דבר שכבר ראינו, בטח שלא בפרק בכורה. וכן, זה אפילו היה טוב. אחרי כניסת רון וחזן בדלת האחורית, קיבלנו מה שמעולם לא היה באירוע פתיחה - פרק של "האח הגדול". לא עוד תעודת זהות צבעונית עד כדי בחילה של דמות שיורקת סיסמאות פוליטיות קיצוניות או מחכה להכיר את האישה/גבר שיתאהבו בהם בבית, גם לא עוד מכונית שחורה ולא עוד שמלה נורא חשופה, ולא מעבר בלתי פוסק מהמנחים לבית, לתעודות זהות, לפרסומות, וחוזר חלילה, עד שנמאס לצפות עוד לפני שהעונה התחילה.
הפעם הבטיחו שיהיה אחרת, וצריך להודות באמת - קיימו את ההבטחה. אחרי שתי כניסות ופרסומת אחת, השידור החי הועבר לפרק ערוך מראש. בזה אחר זה נכנסו הדיירים לבית ריק, בהפתעה מוחלטת, בפיג'מות, והספיקה העובדה שהדופק שלהם היה על 200 כדי לצלם סיטואציות צרחניות ואמוציונליות ממש על ההתחלה. לשם שינוי, הן גם היו אותנטיות ולא מעושות.
כבר בפרק הפתיחה קיבלנו צחוקים של ג'קי ודמעות של ג'קו, אולי סימן לקאמבק אמיתי של האחרון אחרי מי יודע כמה ניסיונות כושלים מאז אותה עונה של "כוכב נולד", גיחה לנשיונל ג'יאוגרפיק עם ברקובר הגבר שיצא לחזר אחרי רומי גיאור כמו נמר בסוואנה, ושיחות יציאה מהארון בעשור החמישי לחיים רגע לפני שאישרו בבג"ץ פונדקאות לזוגות חד מיניים. הסצנה שבה מירי כהן "אמא של ללין" ציפתה מג'קו אייזנברג לזהות אותה היתה בונוס הומוריסטי נהדר.
וכל זה בפרק הפתיחה, כן? תודו שלז'אנר זה בכלל לא רע. וגם על הליהוק אפשר לתת מילה טובה או שתיים. הרי "VIP" ממילא הפך מזמן לשם נרדף ל"פליטי ריאליטי". סלבס אמיתיים מרוויחים מספיק מתוכן שיווקי ומפרסומות. אבל אם כבר בסלבס של 15 דקות תהילה עסקינן, לפחות שיהיה עומר ברזני. הגילוי המשעשע שככה הוא מדבר לכולם ולא רק עם אחותו נטע ב"המירוץ למיליון" הוא הדבר הכי טוב שקרה בפרק הזה, וללא ספק מצדיק את המשך הצפייה בעונה, לפחות עד שיודח הליצן הזה, שלא מודע לליצנותו.
הפעם היחידה בכל הפרק שבה תעודת הזהות עשתה את מה שהיא אמורה לעשות כבאירועי כניסה קודמים, כלומר - לעורר רגש בזכות אמירה קיצונית של הדייר - היתה כאשר כל הדיירים שמעו את רועי לולו הספר מעיד על עצמו כאחד ש"לא מקבל נשים פשוטות". כל מי ששמע את זה הסכים שמגיע לבחור להיות תלוי באוויר לפחות לילה שלם אם לא יותר, ובגלל עריכת הפרק המיוחד, המשימה שניתנה בתחילת הפרק הסתיימה כבר בסופו, והנקמה המתוקה הגיעה בלי צורך לחכות לפרק הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו