סיום העונה ב"סיפורה של שפחה": הגיע הזמן לעצור

"סיפורה של שפחה" דוחפת את האכזריות האנושית אל הקצה, ומעבר לו. זאת כל המהות שלה כסדרה פמיניסטית. היא בוררת במדויק את כל החרדות, הטראומות, הפחדים והסיוטים הכי גדולים בהיסטוריה של המין הנשי, ואז מערבלת אותם יחד לכדי דרמה עוצמתית קשה לצפייה.

"סיפורה" היא אולי הסדרה הכי אלימה היום בטלוויזיה. הדמויות שלה ספגו לאורך ארבע עונות כל כך הרבה עינויים והתעללויות, מסוגים שונים ומגוונים, עד שלעיתים קרובות כצופה לא נותר לך אלא לקנא בדמויות שהוציאו להן עיניים, ולא מסוגלות לחזות בזוועה המתחוללת ברפובליקת גלעד.

ואם משהו יותר אכזרי מצפייה ב"סיפורה" - זה לעשות לה ספוילרים, אז הביאו בחשבון שמכאן ואילך יופיעו ספוילרים דרמטיים שמומלץ מאוד להתחמק מידיעתם. זאת אם ברצונכם עדיין להשלים את העונה הרביעית, שפרק הסיום שלה שודר ביום חמישי ב־HOT3.

הפינאלה של העונה, בניגוד לרוב מוחלט של פרקי העבר, הותיר את הצופים הנאמנים עם תחושת סיפוק לא מוּכרת. הראש השטני של השפחה המורדת, ג'ון אוסבורן (אליזבת מוס), בנה את הנקמה המושלמת במפקד הסדיסטי פרד ווטרפורד. הרשע של הסדרה שילם על פשעיו כשקבוצת נשים עם דם בעיניים, וג'ון בראשן, ביצעה בו לינץ' ביער חשוך. זה היה היפוך תפקידים, הפעם הכוח בידיה של ג'ון, בהשוואה לסצנה הזכורה מתחילת הסיפור שבה נחטפה מידיה בתה הבכורה האנה.

אין ספק כי זו היתה סגירת מעגל מושלמת עבור הדמות הראשית, שהגשימה את חלומה הרטוב לתלות את הנמסיס שלה על החומה. סיפוק אמוציונלי נדיר. אבל עכשיו, אחרי שג'ון נמלטה מגלעד לקנדה, התאחדה עם בעלה והתינוקת, ולבסוף גם השלימה את תוכנית הנקמה הפרטית שלה, חייבת לעלות לדיון השאלה האמיתית: כמה עוד צריך להמשיך עם הסדרה הזאת?

העונה החמישית בשלבי הכנה, ויש לא מעט קווי עלילה שעדיין פתוחים לרווחה, אבל גם ברור ש"סיפורה של שפחה" היא מזמן לא הסדרה המטלטלת שהיתה בעונתה הראשונה. הפרופורציות השתנו. הדמות הראשית נלחמה ונאבקה כדי להגיע בערך לנקודה שבה היא נמצאת כעת - חופשייה ומשוחררת עם רוב המשפחה שלה. אבל אחרי ארבע עונות של התעללות, ג'ון לא שואפת לשם יותר; היא מונעת רק מתוך שליחות גדולה ממנה ויצר נקמנות, וכמו שנרמז בפרק הסיום - היא כנראה לא תעצור עד שתמוטט את הרפובליקה כולה.

"סיפורה של שפחה" היתה מצוינת, כשהמהות שלה היתה סיפור על שפחה אחת והדמויות שסובבות אותה. אבל לאורך הזמן היא התפזרה, התאהבה בסאדיזם, דחפה למקסימום את סבל הדמויות שלה ולא סיפקה לצופיה מספיק נקודות אחיזה לאופטימיות. בינתיים היא איבדה את המומנטום, את ההיגיון וגם את הריאליזם באירועים. עכשיו, כשהסדרה התחילה להתקדם, במהלך העונה הרביעית, כבר כמעט לא נשארו לה צופים שיעריכו את סגירת המעגל.

יוצרי הסדרה סיפרו כי ההחלטה לחסל את פרד בצורה הזאת התקבלה כבר בעונה הקודמת (אל דאגה, הוא ישוב בעונה הבאה באמצעות פלאשבקים מהעבר), אבל לאף אחד בהפקה לא ברור כרגע כמה עונות עוד נשארו ל"סיפורה של שפחה" לפני שתרד מהמסך. סדרת ספין־אוף בדרך, אולם נדמה שאף אחד לא יצליח לעצור את ג'ון אוסבורן, גם אם המשמעות של זה תהיה ש"סיפורה של שפחה" תיזכר כסדרה שלא ידעה לעצור בזמן.

סיפורה של שפחה (פרק סיום עונה 4), HOT3