סדרה ישראלית מצליחה שזוכה לעונות נוספות היא תמיד חגיגה לטלוויזיה המקומית. הערב (22:00) תעלה ב־yes TV DRAMA וב־yes VOD העונה השלישית של "הַטַּבָּח", הדרמה שחשפה את חיי הלילה ועולם המסעדנות התל־אביבי, על הריגושים, הדרמות והקשיים הכרוכים בהם.
העונה החדשה, בהשתתפות גל תורן, גורי אלפי, יעל אלקנה, נטע ריסקין, קרן ברגר, תום אבני ואחרים, מתרחשת בתל אביב, שנה וחצי לאחר 7 באוקטובר, בשגרת מלחמה ובצל משבר עמוק בעולם המסעדנות. דורי ונמרוד מחליטים להקים בר יין חדש, שמביא איתו הצלחה, לצד דינמיקה חדשה וקונפליקטים ישנים.
אפקט המלחמה
תום אבני, שמגלם בסדרה את מידד, אחיו של דורי, מספר על הזווית הלא שגרתית שבחר יוצר הסדרה, ארזקו-אל, להציג בעונה החדשה: השלכות המלחמה על העסקים הקטנים.
זו זווית שמוצגת ללא הרף במהדורות החדשות שלנו.
"נכון, רואים ושומעים בחדשות בכל יום על עסקים שקורסים ועל אנשים שלא מצליחים להחזיק מעמד, וזה שדה קרב בפני עצמו, בטח בתקופה המלחמה. בלי לעשות ספוילר לעלילה של העונה השלישית, היא מתחילה תוך כדי המלחמה ונותנת את הזווית הזאת. הסדרה נכתבה בעקבות 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה הראשונה עם איראן. כשהיא התחילה להצטלם כבר היינו אחרי החזרה של כל החטופים, ובעצם אחרי הסבב הראשון עם איראן. תוך כדי הצילומים של העונה, אם למישהו היתה איזו מחשבה שאולי זה כבר אולד ניוז, כבר נכנסנו לסבב השני עם איראן והצילומים הופסקו באמצע.
"חזרנו אחרי הסבב השני ובעודנו מדברים עכשיו, לפני שידור העונה השלישית, כבר יש דיבורים על הסבב השלישי, כך שנראה שאנחנו נמצאים באיזה לופ, שלצערנו עדיין רלוונטי. אני חושב שמאוד מעניין לספר ולראות את הסיפור מהזווית הזאת שארז, יוצר הסדרה, בחר לספר".
עבורך, בסדרה שמספרת סיפור כזה רלוונטי וחשוב - יש לתפקיד ערך גדול יותר?
"בסוף כשחקן אתה פשוט אסיר תודה על זה שאתה מקבל סיפור טוב, ונורא שמחתי שהדמות של מידד המשיכה לעונה השלישית כי מאוד נהניתי לצלם את העונה השנייה. ארז הוא אדם נדיר בתעשייה שלנו ובשיטה שהוא עובד בה, ויחד עם הצלם גיא רז, האליל, הם באמת יצרו את הסדרה הטובה בארץ, ולכן כיף וכבוד גדול להיות חלק ממנה. מובן שהזווית של העונה הזאת נורא מקורית, וכשקראתי את התסריטים חשבתי, וואו זה באמת עדיין לא סופר, וזו סדרה כל כך רלוונטית ונוגעת בעצם לכולנו".
עד כמה אתה מחובר לחיי הלילה התל־אביביים, לתחום המסעדנות?
"אני לא טיפוס של חיי לילה, ויש אנשים שאומרים שאני גם לא טיפוס של חיי בוקר. אני בעיקר לא טיפוס של לצאת מהבית, זו האמת", הוא צוחק, "אני יוצא מהבית לתיאטרון או לצילומים. מעבר לזה אני ממש משתדל כמה שפחות. ממש כיף לי בבית עם הילדות שלי, יש לי בית נעים ביפו וכיף לי בו. אני כן מכיר את העולם הקולינרי מהזווית של הסועד כי יש משהו שאני כן אוהב לעשות מחוץ לבית וזה לאכול אוכל טעים, ומכיוון שהסדרה הזאת עוסקת באוכל טעים מאוד, זו בעצם הפעם הנדירה היחידה שבה גם יצאתי מהבית לצילומים וגם אכלתי אוכל טעים בעבודה".
"קונפליקט מחשבתי גדול"
בימים אלה משחק אבני בתיאטרון הקאמרי בהצגה "החולה ההודי", שצפויה לרדת מהבמה, ובקרוב יתחיל בחזרות להצגה נוספת. מחזה שתרגם צפוי אף הוא לעלות על הבמה. במקביל, כבמאי תעודות הזהות של "האח הגדול", הוא מתכונן לעונה הבאה. על רקע המציאות הישראלית הוא מתייחס גם למקומה של האמנות וליכולת שלה לחולל שינוי.
"המצב הזה מייצר קונפליקט מחשבתי גדול. מצד אחד, אנחנו האמנים מאמינים בכוחן של התרבות והאמנות לחולל שינוי ולהעביר רעיונות מורכבים באמצעות סיפורים. השינוי לא קורה מייד, אבל הוא מחלחל. מצד שני, במציאות הישראלית של השנים האחרונות הקיטוב, הפילוג, האלימות והפנאטיות כל כך גדולים ומפחידים, שלפעמים נדמה שכלי עדין כמו אמנות כבר לא יכול לשנות את המציאות. זה גורם לי לתהות אם לא דרוש כאן משהו אחר.
"למרות זאת, כשאדם יושב בהצגת תיאטרון, חווה חוויה משותפת עם מאות אנשים, קתרזיס והתעלות רוחנית, גם אם רגעית, ויוצא מהאולם עם קצת יותר פרופורציות ותחושת שותפות, אני חושב שזה כבר שווה. עשינו את שלנו".
