דירוג עומק חדש ומדובר של עיתון ה-ניו יורק טיימס חושף את חמש סדרות הטלוויזיה המובילות של המאה ה-21, ומצית מחדש את הוויכוח התרבותי סביב פסגת היצירה הטלוויזיונית ב-26 השנים האחרונות.
הבחירה של מבקרי העיתון המוערך מתפרסמת על רקע עידן שפע חסר תקדים של תוכן, ומסמנת את היצירות הבודדות שהצליחו להגדיר מחדש את הסטנדרטים של המסך הקטן.
הדירוג המסקרן עמד השבוע במרכז פינת "טופ 5" בערוץ היום פלוס, שבה ניסו יואב אברהמי וצהיי הגוס לפצח את החמישייה הראשונה. הדיון הסוער סביב היצירות הגדולות הוביל להסכמה מלאה דווקא על המקום הראשון, כשאברהמי סיכם נחרצות: "בעיניי בצדק".
משבירת מוסכמות פרועה ברחובות לונדון ועד למורה מופנם לכימיה שהופך לאימת עולם הפשע: אלה 5 סדרות הטלוויזיה הגדולות של המאה ה-21 - מהמקום החמישי ועד לפסגה.
5. פליבג (Fleabag)
הקומדיה הבריטית הנועזת שיצרה וכתבה פיבי וולר-ברידג' מביאה את סיפורה של צעירה צינית, שנונה וכאוטית שמנסה לשרוד את חיי היומיום בלונדון.
בין ניהול בית קפה כושל, מערכות יחסים הרסניות וניסיון להתמודד עם אבל אישי כבד על מות חברתה הטובה, הגיבורה הופכת את הקהל לשותף סוד אינטימי באמצעות מבטים ישירים ופניות חדות למצלמה.
במהלך הדיון התעוררה מחלוקת קלה על מידת החשיפה שלה, כאשר יוצר התוכן יואב אברהמי כינה אותה "הסדרה הכי אנדרייטד מזה הרבה זמן", בעוד מנחת הווידאו צהיי הגוס השיגה על כך והדגישה מנגד: "אני מרגישה שהיא מאוד רייטד, אני כל הזמן שומעת על פליבג".
4. יורשים (Succession)
העלילה עוקבת אחר משפחת רוי, השולטת באימפריית מדיה ובידור עולמית, כאשר בריאותו המידרדרת של הפטריארך הרודן לוגן רוי מציתה מאבק ירושה אכזרי בין ארבעת ילדיו. הסדרה משלבת באופן מבריק בין דינמיקה משפחתית רעילה, תככים עסקיים ציניים ודיאלוגים מושחזים שמציגים עושר מנקר עיניים נטול כל חמלה.
הסדרה הפכה לתופעה תרבותית יוצאת דופן בזכות היכולת לרתק מיליוני צופים לעלילותיהן של דמויות מעורערות ומניפולטיביות.
כשנשאל על זהות הסדרה הממוקמת ברביעייה הראשונה, תיאר יואב אברהמי את המאפיין הבולט ביותר שלה: "סדרה על משפחה עם הרבה כסף", והמליץ עליה בחום כיצירת חובה לצפייה.
3. מד מן (Mad Men)
הדרמה התקופתית המסוגננת מכניסה את הצופים אל עולם הפרסום התוסס של שדרות מדיסון בניו יורק במהלך שנות ה-60 הסוערות. במרכזה עומד איש הקריאייטיב הכריזמטי דון דרייפר, שמאחורי חזותו המלוטשת, החליפות המגוהצות וכוס הוויסקי מסתיר עבר מעורפל ובדידות קיומית עמוקה שמלווה אותו לאורך כל הדרך.
מעבר לפן האסתטי והעיצוב המוקפד, היצירה תפקדה כמראה חברתית נוקבת לשינויים מגדריים ותרבותיים עמוקים.
כאשר ניסתה לזהות את הדרמה במקום השלישי, הגדירה אותה צהיי בדיוק כסדרה המזוהה עם דמותו של "ג'ון האם - מד מן", סדרה שלכדה את תחושת הניכור האנושי בעידן השפע הקפיטליסטי.
2. הסמויה (The Wire)
בניגוד לדרמות משטרה קלאסיות שמתמקדות במרדף הפשוט בין שוטרים לגנבים, יצירת המופת הזו בחרה לפרק לגורמים את העיר בולטימור דרך המלחמה בסמים. בכל אחת מעונותיה נבחן לעומק מוסד עירוני אחר - החל מנמלי העיר ומערכת החינוך הציבורית ועד לפוליטיקה המקומית, מסדרונות העירייה ומערכות העיתונות המודפסת.
המבט הסוציולוגי הנוקב מראה כיצד הבירוקרטיה והממסד שוחקים את האזרח הקטן שנותר חסר אונים.
בשיחה המשותפת זיהתה צהיי הגוס את מעמדה הייחודי של הסדרה כשציינה בניחוש המיידי שלה כי "הסמויה" חייבת להתברג הישר בצמרת הרשימה, ואכן מוקמה במקום השני והמכובד.
1. שובר שורות (Breaking Bad)
דרמת הפשע המהפנטת מלווה את וולטר ווייט, מורה כנוע לכימיה בתיכון, שמקבל בשורה על מחלת סרטן סופנית ומחליט לייצר סמים כדי להבטיח את עתידה הכלכלי של משפחתו.
מה שמתחיל כפעולת הישרדות נואשת מתפתח במהירות לטשטוש גבולות מוסרי מוחלט, כאשר תאוות הכוח והאגו תופסים את ההגה, בכיכובם של בריאן קראנסטון וארון פול בתצוגת משחק מופתית.
הבחירה של מערכת העיתון להציב את היצירה בפסגה זכתה להסכמה מלאה בדיון, כאשר יואב הדגיש במפורש כי "שובר שורות במקום הראשון, ובעיניי בצדק".