נלי תגר על הסרטון הנועז: "הפריע לי שינון מגל שיתף"

על סט הצילומים של העונה השנייה לסדרת הנוער "תראו אותי" בכאן חינוכית, השחקנית נלי תגר לא מהססת לשים את הדברים על השולחן. בין גילום דמותה של תמי, אמו של הדמות הראשית בן, לבין מציאות של תעשייה תובענית ורוויית מסכים, היא מנתחת בכנות בלתי מתפשרת את הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי שיתופים ולייקים בעידן הדיגיטלי.

העיסוק במחיר החשיפה הגיע לשיאו בסרטון המדובר שעורר הדים ברשתות החברתיות, מהלך שתגר מגדירה כצעד מודע וטעון בביקורת נוקבת.

"המטרה הייתה להגיד שאתה צריך כל הזמן למכור את עצמך, כל הזמן לייצר תוכן, כל הזמן לייקים, כל הזמן שיירים, כל הזמן טראפיק", היא חורצת, "ובחקירה שלי בתוך עצמי, שאני אומרת: 'אוקיי, מה אתה צריך לעשות בשביל הלייק? בשביל השייר? אז הנה, תתפשט'".

תספרי קצת על הסדרה, את שחקנית כבר עשרות שנים.

"זה באמת כבר עשרות שנים. בדיוק כשאנחנו משחקים פה עם ילדים, נזכרתי שגם אני התחלתי בתכלס בגיל הזה לשחק. אז לא היו סדרות נוער כאלה, זה היה יותר סרטים הארדקור בפסטיבל ירושלים. פתאום אמרתי לעצמי שאני המון שנים בתחום, וזה מרגש לראות את הילדים. בזמנו לא היו חוקים של עבודת ילדים והיום יש, אז אני פשוט עבדתי שעות."

"זו סדרה מדהימה, העונה השנייה היא כבר סדרת נוער מאלפת. כל הסדרות של החינוכית והתאגיד הן באמת מתנה שקיבלנו, סדרות מרגשות ומדהימות, ואני כל כך שמחה לקחת בזה חלק. אני משחקת את אימא של בן, הכוכב הראשי, שאותו מגלם איתמר המדהים, שחקן נפלא, ואני נהנית מכל רגע".

המציאות בסדרה נוגעת בתופעה קשה של בני נוער שחווים אלימות שקופה. כמה זה נוגע בך כשאת מגלמת תפקיד שמדבר להורים ולילדים?

"תמיד הייתה אלימות, אבל לפעמים אני תוהה כמה באמת יש אלימות וכמה פשוט מדברים על זה יותר בגלל הרשתות. העניין של הרשתות זה משהו שלא היה כשאני הייתי ילדה, ולכן לא תמיד יודעים איך להתמודד עם זה. יש דברים שברור שלא נדע איך להתמודד איתם, כמו אהבה נכזבת, מורה שלא אוהבת אותך, מלכת הכיתה או שלא הזמינו אותך, אבל כל מה שקורה בטלפון זה עולם מאוד חדש."

"אני זוכרת שכשאובמה נבחר ב-2008 אמרתי לעצמי שזה מטורף שהוא מקבל מיילים לטלפון. מבחינתי זה לא היה מזמן, כבר הייתי בן אדם בוגר ולמדתי ביורם לוינשטיין כשהתחיל האינטרנט בטלפונים. כשאני הייתי קטנה היו ICQ ופורום תפוז, לא היה מצב שאתה מקבל את כל הכיתה אליך כל הזמן. מה שיפה בסדרה זה שהיא לא מתעסקת בתוך העולם של הרשתות, אלא מציגה אותו דרך כוחות על-טבעיים, בלי הטפה חינוכית של מורה אלא עם מסרים טובים."

"בתור הורה, אני פשוט משחקת אמא לא טובה, בדיוק כמו שהבן שלי אומר: 'אמא, את אמנם שחקנית טובה, אבל את אמא לא מספיק טובה. במציאות את אמא יותר טובה'. הדמויות של ההורים בסדרה מציגות לפעמים חוסר יכולת להתמודד עם המצב וקצת אפתיה לסיטואציה, פשוט כי גם אנחנו ההורים שקועים בתוך הטלפון."

"המטפלת אומרת לי: 'אני עובד, משמע אני קיים'"

זה משליך גם על החיים האמיתיים, כשאת מרגישה שהילדים רוצים יחס ואת עם עבודה בטלפון?

"לפעמים אני רוצה שהם יעשו שיעורים או שאני אוכל לגלול. ברור שאני רוצה שיהיה את הרגע הזה, שהם ישחקו עם עצמם ואני אעשה לייקים, אבל אני מזכירה לעצמי ומכריחה את עצמי פשוט לשים את הטלפון בצד."

העונה תמי ובן הזוג שלה מוצאים את עצמם מובטלים עם המון זמן בבית. אם אומרים לך מחר שאין עבודה חצי שנה, את נכנסת לחרדה או רואה בזה חלום?

"נגעת בנקודה רגישה. המקצוע שלנו תנודתי, ובמלחמה עם איראן בפברואר-מרץ, שזו התקופה המרכזית של העבודה בסטנד-אפ וביום האישה - ממש עונת השיא כמו אצל כדורסלן - זה היה משבר מאוד גדול. הבעיה בעבודה שלנו היא שאנחנו כל כך אוהבים את מה שאנחנו עושים, וכשאין עבודה זה בהחלט יכול להכניס לחרדה ולמשבר קיומי."

"אני מדברת על זה המון בטיפול. יש את המשפט הידוע 'אני חושב, משמע אני קיים', והמטפלת שלי אומרת לי: 'אני עובד, משמע אני קיים'. התהליך האישי שלי, שאותו פגשתי עכשיו גם דרך הדמות של תמי, הוא להבין שאני קיימת גם כשאני לא עובדת, גם כשיש מלחמה או קורונה. חווינו הרבה כוחות עליונים בשנים האחרונות, והמטרה שלי כאדם, במיוחד כשיש ילדים, היא לנסות להיות בשלווה גם בתוך חוסר הוודאות הזה."

לפני שלמדת לעבור את התהליך הזה, זה השפיע על הבית?

"זה היה עוד לפני שהיו לי ילדים. בתקופות מוקדמות, כשפיטרו אותי מתיאטרון הקאמרי כשהייתי שחקנית צעירה מאוד, זה היה משבר מטורף - כזה שהיום כבר מספק חומרים לראיונות אצל רוני קובן או רפי רשף. החוויה ברשתות החברתיות דומה מאוד לחוויה במקצוע: הצורך בלייקים, באהבה, בשיתופים ובשאלות אם רוצים אותך, אם לקחו אותך לאודישן או אהבו אותך. אלו עולמות מקבילים לחלוטין."

"זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לילדים שלי כשאנחנו עושים לפעמים סרטון והם שואלים כמה לייקים וצפיות קיבלנו. אני אומרת להם שזה לא באמת משנה כמה צפיות יש, זה רלוונטי אולי לקמפיין מסוים, אבל עבורנו ועבור המהות של העבודה זה חסר משמעות. באיזשהו מקום זה כן מתערבב עם החיים כי זה משפיע על טראפיק ועל הצעות עבודה, אבל אני מזכירה לעצמי שבסוף זו לא המהות. העבודה שלי היא משחק, סטנד-אפ וכתיבת בדיחות, ולא המרדף הזה."

מכל הסדרות בחינוכית, למה את הכי מתחברת כצופה?

"אני מאוד אוהבת לראות עם הילדים את אחיין שלי בנץ. הם צופים גם בתוכניות נוספות, ואני מאוד אוהבת לראות לבד את 'הבית של שוקה'. היו תקופות שבהן הייתי בבית בשעות הערב וראינו המון טלוויזיה יחד. מעבר לזה, אני משתדלת לחשוף אותם לסרטים ולא רק לסדרות. אצלנו במשפחה צפייה בסרט באורך מלא, נגיד 'אבא גנוב', נחשבת לזמן איכות ולא נספרת כזמן מסך רגיל."

"תתפשטי תרתי משמע - גם פיזית וגם נפשית, ותבכי"

בואי נדבר על הסרטון ההוא שהתפוצץ ברשת.

"יש בסרטון הזה רובד ברור של ביקורת. המטרה הייתה להמחיש את הדרישה הבלתי נגמרת למכור את עצמך, לייצר תוכן סביב השעון, לרדוף אחרי לייקים, שיתופים וטראפיק. זה נבע מתוך בדיקה פנימית של מה אדם נדרש לעשות בשביל לזכות בעוד שיתוף, והתשובה הצינית שעלתה שם היא פשוט להתפשט."

לקחת בחשבון שזה יתפוצץ ככה ברשתות?

"עברתי לא מעט חוויות מורכבות בחיים, כך שמבחינתי זה ממש לא היה הדבר הכי נורא שקרה. להיות ביום צילום ולגלות פתאום שינון מגל שיתף משהו שלי - זה אירוע הרבה יותר מטלטל."

זה שינון מגל שיתף את זה הפריע לך יותר מהסרטון עצמו?

"כן, כי התגובות שמגיעות מהזירה הפוליטית הן הרבה יותר הארדקור מביקורת רגילה על מה שחקנית עושה או אם נגמר לה מה למכור. אבל זה בדיוק העניין שהסרטון ביקש להציג: אתה מתפשט, ומיד מקבל את השיתוף, את הלייק ואת הכותרות בישראל בידור, במאקו ובפנאי פלוס. המסר היה 'תתפשטי' תרתי משמע – גם פיזית וגם נפשית, תבכי ותדברי, כחלק מביקורת ישירה על התעשייה."

"בסופו של דבר זו הייתה הדרך שלי להביע ביקורת על המתרחש בתחום. כולם רוצים ממך חתיכה, רוצים דם וכותרות, ואני פשוט הגשתי להם את זה מול הפנים. לא היה לי קשה עם זה בכלל, ובשורה התחתונה גם נוספו מזה שלוש מאות עוקבים."