ההודעה על חזרתה של "מהפכה במטבח" לעונה חדשה בהנחייתו של אסף גרניט מוכיחה שוב: הטלוויזיה המסחרית בישראל תקועה בלופ של פורמטים שחוקים, ודווקא החזרה למותגי העבר מצליחה לעורר עניין. בשנים שבהן לוח השידורים מופצץ בתוכניות שידוכים מתישות ובריאליטי שירה גנרי, הקהל מביע שוב ושוב געגוע לטלוויזיה עם קצב אחר, תכלית ברורה ופחות מניפולציות זולות של עריכה.
אם אסף גרניט חוזר לצעוק במטבחים ולהציל עסקים קורסים, אין שום סיבה לעצור כאן. ארכיון הטלוויזיה הישראלי מלא בפורמטים שהוכיחו את עצמם בעבר וראויים לעיבוד עכשווי. הנה שבע תוכניות שהערוצים צריכים להחזיר למסך, ויפה שעה אחת קודם.
סופר נני
בעידן שבו מסכים שולטים בחיים, גבולות הסמכות ההורית נשחקו לחלוטין ואנו עדים לבעיות התנהגות קשות ואלימות גוברת בקרב בני נוער - "סופר נני" היא כבר לא רק תוכנית בידור, אלא צורך שעה. המפגש הישיר של מיכל דליות עם הורים חסרי אונים סיפק שיעור אמיתי בהצבת גבולות, משמעת ותקשורת בתוך הבית. במקום עוד דוקו-ריאליטי על משפיענים, המסך זקוק לפורמט שמחזיר לשיח את מושג הסמכות ההורית ללא פילטרים.
מה אתם הייתם עושים
בניגוד לרוב הריאליטי הנוכחי, שמקדש סכסוכים, ציניות ומציצנות, "מהפכה של טוב" היא בדיוק מה שחסר בפריים טיים. הפורמט, שהציב אנשים מן השורה מול סיטואציות מוסריות וחברתיות קיצוניות בעזרת שחקנים ומצלמות נסתרות, הבליט לא פעם את הישראלי היפה: הערבות ההדדית, הנכונות להתערב והרצון להגן על החלש. בעידן של שסע חברתי עמוק, מבחן המציאות הזה רלוונטי מאי פעם.
היפה והחנון
קלאסיקה טלוויזיונית שסיפקה כמה מרגעי הקאלט הגדולים של שנות האלפיים. למרות שבעידן הנוכחי, המונע מתקינות פוליטית מחמירה (PC) ומרגישות יתר, תוכנית שמבוססת על סטריאוטיפים מובהקים תתקשה לעבור את סף הביקורת, אי אפשר להתעלם מהאימפקט שלה. מתחת למעטפת ההקצנה, היא סיפקה מפגש אנושי אותנטי ומבדר שהוליד חיבורים יוצאי דופן שלא רואים בתוכניות אחרות.
לרדת בגדול
בדומה ל"היפה והחנון", גם "לרדת בגדול" סובלת כיום מהתנגשות ישירה עם שיח התקינות הפוליטית ותרבות ה-Body Positivity, שהפכו את עצם המדידה והשקילה הפומבית לנושא מוקצה. ועדיין, מדובר בפורמט בעל מתח דרמטי גבוה במיוחד, שהציב במרכזו מאבק אישי, משמעת ברזל ותהליך שינוי פיזי ומנטלי קיצוני שהחזיק את הצופים במתח שבוע אחר שבוע.
וויפאאוט
לא כל תוכן טלוויזיוני חייב להיות עמוק או רגשני. לפעמים כל מה שצריך בסוף יום עבודה זה פשוט לצחוק מול המסך בלי להפעיל את המוח יותר מדי. "וויפאאוט" הציעה בדיוק את זה: מסלול מכשולים אבסורדי, מתמודדים שנופלים לבוץ וסלפסטיק טהור. עם צמד מנחים בעלי עקיצות חדות ותזמון קומי נכון, מדובר בפורמט בידורי נטו שיכול לספק מפלט קליל וכיפי מלוח השידורים הכבד.
מי יפיל את המאסטר
תחום הקוסמות, האשליות והמנטליזם נדחק בשנים האחרונות כמעט לחלוטין מלוח השידורים המרכזי. "מי יפיל את המאסטר" הביאה למסך ז'אנר נישתי וייחודי, שבו אמני במה ניסו להערים על מקצוענים ותיקים. מדובר בתוכן מותח, אינטליגנטי ומסקרן שמאתגר את החשיבה של הצופה - בדיוק ההפך מתחרויות הכישרונות הסטנדרטיות שמציפות את המסך.

צחוק מעבודה
בשנים האחרונות הסטנדאפיסטים הישראלים נטשו את הפריים טיים ועברו לשלוט ביוטיוב, ברשתות החברתיות ובעולם הפודקאסטים. ערוצי הטלוויזיה מפספסים כאן פוטנציאל רייטינג עצום. "צחוק מעבודה" הוכיחה שפאנל של קומיקאים שיוצאים לשטח, מתנסים בעבודות שונות ומציגים קטעים על הבמה הוא פורמט עממי מנצח שמביא צחוק ישיר ובלתי אמצעי לקהל רחב. הגיע הזמן להחזיר את הסטנד-אפ ללב השידור המרכזי.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)