הנשים שהגיעו לצמרת הכלכלית בישראל - והפכו להעתק דורסני של הגברים

כסף משלהן, חמישי, 22:00, כאן 11 וכאן BOX

בשבוע שעבר בחרה המפלגה השלטת במדינה את הנציגים שלה לכנסת הבאה. רק שתי נשים נבחרו במקומות ריאליים. אל תוך המציאות הזאת, הסדרה החדשה בת שלושת הפרקים העוסקת בנשים וכסף מנסה לפצח איך יכול להיות שהחברה הכלכלית הישראלית היא עדיין משהו שבעיני רוחנו נתפס כגברי, שלא לומר שוביניסטי עם מעט מאוד נשים, בטח יחסית למספרן באוכלוסייה.

זו הסדרה השנייה החודש שבתאגיד מעלים ומתייחסת רק לנשים. זה לא מופרך, כמובן, הפריים־טיים הישראלי הוא נחלתן של נשים וילדות. אף גבר סטרייט לא יושב מבחירה לראות "חתונמי" או "רוקדים עם כוכבים", אלא אם אישתו או הילדה שלו רואות את זה.

הפרק הראשון בסדרה עוסק בנשים שנמצאות בצמרת הכלכלה הישראלית והגיעו הכי רחוק. רקפת רוסק־עמינח, בעברה מנכ"לית בנק לאומי; עדי סופר־תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל; וקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, הן רק דוגמאות. עוד מרואיינות הן גלית חמי, עורכת "כלכליסט" בזמן צילומי הסדרה; ואביה מגן, ששימשה מנכ"לית פתאל. אגב, רוב המרואיינות כבר הוחלפו בתפקידן על ידי גברים.

החלקים המעניינים בפרק הראשון מספרים סיפור שחוזר על עצמו. הנשים המצליחות הללו גדלו בבית שמגיל צעיר כיוון אותן להצטיינות ולא לאפשר להיותן נשים לפגוע להן בסיכויי ההצלחה בחיים ולהיות כרוכות בגורל של מישהו אחר. ואכן, כולן הצליחו להגיע רחוק. מכיוון שמדובר בנשים שלא מתראיינות הרבה, עצם הגעתן להתראיין בסדרה היא הישג, אבל גם תעודת ביטוח. קל יותר לשאול את עדי סופר־תאני, לדוגמה, על ההקרבות הרבות שעשתה כאם, קשה יותר לשאול אותה על ההשפעה של החברה שאותה היא ממנכ"לת על החברה הישראלית השסועה.

ככל שמתקדמים בסדרה המעניינת, מגלים בין השורות שעל אף שכתב האישום המוגש כאן הוא נגד הגברים בעולם העסקים, הרצון הוא דווקא להשתוות להם ולא לבקר אותם כפי שנדמה. רקפת רוסק־עמינח מדברת על בכי בשירותים, עדי סופר־תאני מספרת על איחור למסיבת פורים של בתה הבוכייה, ואביה מגן מספרת שעוד שעה בבית גרמה לה פחות אושר מעוד שעה בעבודה.

מפה לשם, ממש כמו הגברים שהן עובדות איתם ומולם, נדמה שגם הנשים המתראיינות מתמודדות לא רק עם שאלות של קריירה אלא גם עם שאלת המשפחה ונחיצותה. "שוק העבודה", נאמר שם, "מותאם לעולם הגברי, זה שלא צריך להוציא מהגן ולהכין ארוחות ערב". נשאלת השאלה איזה סוג של אישה בשנת 2026 רוצה לחיות עם גבר שלא מוציא מהגן ולא מכין ארוחות ערב? ואיך קרה שגברים כאלה הם בכלל מודל לחיקוי של משהו חוץ מיצירת כסף?

העיסוק של הסדרה בכסף (עוד אובססיה של ערוץ "כאן", שלא מפסיק להתעסק בכסף כל הזמן, כאילו מדובר באיזה אידיאל נשגב) עומד לכאורה בסתירה לשיחות עם הנשים, שמספרות כי הן לא הגיעו לאן שהגיעו רק כי רדפו אחרי כסף, אלא להפך - ההישגיות וההגשמה הן החשובות והכסף הוא רק תוצר נלווה.

אפשר להאמין להן ואפשר שלא, אבל בשורה התחתונה, אם מסיפורי ההצלחה הללו שמוצגים בסדרה ייצאו עוד נשים שיהפכו למצליחניות ויצליחו לשבור מחסומים, אשרינו. לפעמים זה כל מה שצריך לצפות לו מטלוויזיה.