"רוצים שהקהל יהיה רעב לעוד": סדרת DC החדשה שתרענן את המסך

"בלש אמיתי" פוגש את "גברים בשחור" - כך משווקת סדרת גיבורי־העל החדשה "לנטרנים" ("Lanterns") בידי יוצריה ומפיקיה, טום קינג, כריס מונדי ("אוזרק") ודיימון לינדלוף ("אבודים", "הנותרים", "השומרים").

בהתחשב בפופולריות המידלדלת של היקום הקולנועי של DC (ובכישלון הקופתי של "סופרגירל" בראשית הקיץ), לא קשה להבין מדוע השלושה בוחרים להצניע את הקשר של סדרתם המסקרנת לעולם גיבורי־העל, ובמקום זאת מעדיפים להדגיש דווקא את ההיבטים הפחות מדהימים (והיותר אנושיים) של הדמויות הראשיות שלהם.

"גיבורי הסיפור שלנו הם שני שוטרים אינטר־גלקטיים שצריכים לפתור תעלומה על כדור הארץ, וכרעיון זה באמת נשמע מאוד מגניב", מסביר לינדלוף במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת שמתקיימת לכבוד עליית הסדרה ב־HBO מקס (בארץ תוכלו לצפות בה גם ב־HOT וב־yes).

"אבל למה שיהיה אכפת לי מהם בכלל? היה חשוב לנו לזכור שלפני שהם גיבורי־על, שני החבר'ה האלה הם קודם כל בני אדם שצריכים לעורר הזדהות בקרב הצופים. אז השאלה המרכזית שהנחתה אותנו בכתיבת הסדרה היא, מה הופך את שני האנשים האלה למעניינים?"

"הכל מסתכם בדמויות"

למי שאינו בקיא בגלריית הגיבורים של DC, נספר ש"לנטרנים" מבוססת על סדרת הקומיקס הוותיקה (והקצת פחות מוכרת) "Green Lantern", ובמרכזה ניתן למצוא את האל ג'ורדן (קייל צ'נדלר, "אורות ליל שישי") וג'ון סטיוארט (ארון פייר, "רבל רידג'").

ג'ורדן הוא חבר בחיל הפקחים הירוקים - מעין כוח שיטור בין־כוכבי שאמון על שמירת החוק והסדר ברחבי הגלקסיה - וטבעת הקסם הירוקה שלו (שהוענקה לו בידי חייזר גוסס) מאפשרת לו לעוף וליצור גרסאות פיזיות של כל דבר שעולה במוחו.

סטיוארט, לעומת זאת, הוא המתלמד הצעיר וחסר הניסיון שמתלווה לג'ורדן, ושאמור להחליף אותו ביום מן הימים (בשלב זה אין כל אזכור לגאי גרדנר, גרין לנטרן נוסף, שאותו כבר פגשנו ב"סופרמן", שיצא לאקרנים בקיץ שעבר, אך הוא צפוי לצוץ בפרקים הבאים).

בפרק הראשון של הסדרה השניים מוצאים את עצמם חוקרים פרשת רצח מסתורית בנברסקה, שבה מעורבים ככל הנראה יצורים מכוכב אחר. אשת החוק המקומית (קלי מקדונלד) שמובילה את החקירה כמובן סקפטית לגבי זה, אך איש עסקים מקומי ובעל השפעה (גארט דילהאנט) מגלה עניין מיוחד במקרה, והתחושה היא שכוונותיו אינן אציליות.

על כל פנים, כמיטב המסורת, הפרק הראשון של "לנטרנים" שואל המון שאלות, מספק מעט מאוד תשובות וכולל כמה קפיצות בזמן, כך שאנו גם זוכים להצצות קצרות ומטרידות לעבר (ולילדותו של סטיוארט) ולעתיד (מה שנותן לנו להבין מה עולה בגורלו של ג'ורדן). עם מעט מזל, עד סוף העונה, שכוללת שמונה פרקים, כבר נבין הכל.

זה לא הניסיון הראשון להביא את "גרין לנטרן" למסך. סרט עתיר אפקטים בכיכובו של ראיין ריינולדס כבר הופק ב־2011, אך הוא נקטל בידי המבקרים והתרסק בקופות. אם תאהבו את הסדרה החדשה ואם לאו, לפחות נראה שיוצריה למדו את הלקח הנכון מכישלונו של הסרט.

"כשעושים סרט", אומר לינדלוף, "צריך לדחוס כמה שיותר אל תוך שעתיים, וצריך סיקוונסים גדולים של אקשן וצריך להציל את העולם. אבל במקרה שלנו HBO אפשרו לנו לקחת את הזמן ולהיות סבלנים, וכך יכולנו לבלות עם ג'ון ועם האל ולנסות להבין מי הם ומה הם רוצים. בסוף הכל מסתכם בדמויות".

מבחינת השפעות, היוצרים מזכירים את "ארץ קשוחה" של האחים כהן, ואת "מרדף חצות", עם רוברט דה נירו וצ'רלס גרודין, כשתי יצירות שעמדו לנגד עיניהם בעת הכתיבה. נוסף על כך, לינדלוף מגלה שהגניב פנימה גם לא מעט רכיבים מערבוניים.

"יש כאן הרבה רעיונות בסגנון ג'ון וויין", הוא אומר, "יש כאן ביטוי לגבריות הארכיטיפית הזאת, של שנות ה־40 וה־50, שגם האל וגם ג'ון ירשו מהאבות שלהם ומהתרבות שבתוכה גדלו. רבים מהסיפורים המיתיים האלה מועברים לנו באמצעות יחסי אבות ובנים, אבל באופן מעניין גיבורי־העל המפורסמים ביותר הם יתומים. ההורים של סופרמן מתו על קריפטון, ההורים של באטמן נרצחו כשהיה ילד.

"הדינמיקה בין האל לג'ון היא לא בדיוק דינמיקה של אב ובן. הם יותר קרובים ללהיות אחים. לפחות כך זה נראה לפעמים. עם זאת, שניהם עדיין מתמודדים עם מערכת היחסים המאוד מסובכת שהיתה להם עם האבא שלהם. וזה עוד לפני שאנחנו מכניסים לסיפור את טבעות הקסם, את החייזרים ואת החלל החיצון. כל האלמנטים של המדע הבדיוני ושל ז'אנר גיבורי־העל נועדו לתמוך ברעיונות האלה, ולא להפך".

החזון של "לנטרנים"

לינדלוף גם נשמע מרוצה מכך ש"לנטרנים" מבקשת לספר סיפור מוגדר - עם התחלה, אמצע וסוף - שמוגבל למספר פרקים יחסית מצומצם. זאת, במיוחד כשהוא נזכר בחוויות הלא תמיד חיוביות שצבר במהלך העבודה על הסדרה האהובה (אך המושמצת) "אבודים".

"כשעשינו את 'אבודים' לא ידענו מתי הסדרה אמורה להסתיים. הקהל כל הזמן התלונן שאנחנו לא מספרים לו מה לעזאזל קורה על האי, ואנחנו ניסינו להסביר שברגע שנתחיל לספק תשובות, הסדרה תתחיל להסתיים. ב'השומרים', לעומת זאת, ידענו שיהיו רק תשעה פרקים, ויכולנו לספר סיפור שלם.

"החזון של 'לנטרנים' הוא השילוב המושלם בין שתי הגישות האלה. מצד אחד, אנחנו מספרים סיפור שלם, עם תעלומה בלשית ועם מערכת יחסים רצינית שנבנית בין שני גיבורי הסדרה. אבל אנחנו גם רוצים שהקהל יהיה רעב לעוד כשהעונה הזאת תסתיים. הכנו ארוחה טובה ומשביעה, אבל אחרי שתסיימו לאכול אותה אנחנו רוצים שתגידו 'מתחשק לנו לבלות עוד כמה שעות בעולם הזה'. במובן הזה, נראה לי שהצלחנו".