מה הבעיה עם המשקל של עדן פינס? די להעסיק את המדינה בגופן של נשים

בואו נדבר על סוגיה כבדת משקל, או קלה כמו נוצה, תלוי באיזה צד של האוזמפיק אתן נמצאות ונמצאים: עדן פינס הולכת ונעלמת, וגם אריאנה גרנדה, ניקול ראידמן ועוד כמה; אבל לא בטוח שמותר לומר על כך משהו. ואולי כן? הרי תוכניות האקטואליה והבידור נגררו אחרי הרשתות החברתיות, והחלו לחפור לנו במוח עם כפית על הרגלי האכילה של כל מיני אנשים מפורסמים.

רק לפני חודש דנו כאן על גופה המלא של שיר טרן, שהשתזפה בבגד ים בצילומי ״פאוור קאפל״ וקיבלה מחמאות מוגזמות מאורי בנאי, שחשב שאמיץ מצידה ״לתת דרור לאיבריה״. כעבור כמה ימים צולמה טרן בבגד ים על החוף, וישר רכבה על תגובות השנאה ברשת לצרכים ויראליים ולהעברת מסרים. יוצאת ״האח הגדול״ בר כהן הגיבה לה ורטנה: ״די כבר להזמין פפראצי ולייצר שיח על משקל. הניסיון לייצר שיח מהבוקר עד הערב על משקל גוף הוא הבעיה״.

אתמול, בתוכנית הערב של ניב גלבוע (i24NEWS), התעסקו בסערה היומית שפרצה ברשתות סביב מראה השלד השזוף של הדוגמנית עדן פינס, כפי שנראה בתמונות שפרסמה באינסטגרם. דמויות מובילות בתעשייה מיהרו לכנות אותה "אנורקסית" וגרמו לה לצלם סרטון שבו יצאה נגדם ודרשה מהציבור להפסיק לדוש בגופה של אישה.

     

הצגת פוסט זה באינסטגרם

           

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Eden Fines cohen‎‏ (@‏‎edenfines‎‏)‎‏

״האם דוגמנית שמעלה תמונות של הגוף שלה בכלל יכולה להגיד ׳אל תנהלו דיון על הגוף שלי?׳״, שאל גלבוע במהלך שיח חסר טעם על משקלן של פינס ושל הזמרת אריאנה גרנדה, שעליה אמר: ״תראו אותה, זה פחד אלוהים״. גרנדה, כך פורסם, מתכוונת לקחת הפסקה מהחיים הציבוריים בעקבות ביקורת ארסית מתמשכת על מצבה הפיזי הכחוש.

לפני שבועיים היתה זאת ניקול ראידמן, שעקב הערות מרובות על תת־המשקל שלה, כתבה: ״אם מישהו קורא לאישה 'פרה' - כולם מזדעזעים. אבל כשקוראים לאישה 'אנורקסית' או מעירים על הרזון שלה, זה הופך ל'דאגה' או ל׳חופש ביטוי׳". אבל, אנשים תמיד חייבים לומר משהו. לא ככה?

״זה מדהים. לא משנה מה נעשה, אם אישה משמינה יותר מדי היא תקבל על זה ביקורת, ואם אישה מרזה יותר מדי היא תקבל על זה ביקורת. אין לנו שום דרך לשלוט באירוע הזה״, סיכמה מאיה ראכלין בכאן 11, אחרי שהגישה אייטם ביקורתי על מבקריה של גרנדה. זה היה עוד אייטם על המשקל של גרנדה. אייטם כועס, אמנם, אבל הכעס אינו ניגוד של השיח, אלא הגרסה שלו שאפשר לשדר בלי להתבייש.

הדילמה הזאת אמיתית, אך גם נוחה להפליא: כל עוד מציגים זאת כשאלה מוסרית בלתי פתירה - האם לדבר על משקל גוף חריג או לשתוק ולנרמל - אז כל אייטם על גופה של אישה מקבל אישור מראש. ניב גלבוע לא הקדיש חמש דקות למשקלה של עדן פינס, אלא הקדיש חמש דקות לשאלה אם מותר להקדיש חמש דקות למשקלה של עדן פינס. הן באמת לא שולטות באירוע הזה. הבעיה היא שמי ששולט בו ממשיך לספר לנו שגם הוא חסר אונים.