אלי אוחנה . צילום: אורן בן חקון

אנשי תקשורת חוצים את הקווים לפוליטיקה - ולא מספרים לנו כלום

הבחירות בפתח והקווים בין האולפנים לחיים הפוליטיים מעולם לא היה מטושטשים יותר • מפלגות מחזרות במרץ אחרי מועמדים שלא הגיעו מהסניף, הוועד או הצבא - אלא מהרשתות החברתיות והאולפנים הממוזגים

[object Object]

כשיאיר לפיד עזב את האולפן הממוזג של "אולפן שישי", לפני 14 שנה, הוא הסביר את עצמו ככה: "אני בדרך לפוליטיקה מפני שאני חושב שסוג השיח המתנהל בישראל מוליך את המדינה הזו לאבדון, ואני רוצה לנסות לשנות אותו. יכול להיות שזוהי משימה שאפתנית מאוד, אבל האם היה כדאי לעזוב את הכיסא הנוח של 'אולפן שישי' בשביל משהו שאינו שאפתני?"

נזכרתי בזה כי הבחירות באופק, ולפתע יותר ויותר אנשי מסך מפלרטטים עם הליכה לפוליטיקה. טאלנטים, פרשנים ופאנליסטים מוזכרים מדי יום כמועמדים לעבור את הקווים. והקווים כבר כל כך מטושטשים מרוב שאנשים עוברים אותם מצד אחד לשני.

שינוי? בעיקר גוש, צילום: אורן בן חקון

דביר קריב נתן שעות אצל אלי ראכלין ולוסי אהריש, דדי שמחי עשה סטאז׳ ב״אולפן שישי״, טליה לנקרי השתפשפה אצל רפי רשף, נמרוד שפר קיבל קביעות אצל רביב דרוקר - הם ואחרים טחנו שעות בשידורי ישירים, הביעו דעות, תקפו, ביקרו, השפיעו ושכנעו. שכנעו את הפוליטיקאים לקחת אותם אליהם.

פעם צברו ניסיון והכרה בסניף, בוועד, במועצה, בצבא; היום צוברים הכרה ציבורית בשעות אולפן וברשתות חברתיות. ככה זה עובד, וזה גם ההסבר מדוע מפלגות רודפות אחרי דעתנים מפורסמים: הן לא מגייסות בעלי יכולות - הן מגייסות פרצופים שכבר נבדקו מול קהל.

"פנו אלי לפני כמעט שנה והתלבטתי", חשף אתמול השב"כניק לשעבר דביר קריב, כשנקרא לתוכנית הצהריים של ראכלין ב־13 כדי לעדכן על הצטרפותו לישראל ביתנו. "אמרתי את הדעות האלו אצלך בתוכנית במשך הרבה מאוד חודשים", פרשן קריב את צעדיו. אבל מה איתנו? הרי במשך שנה היינו צריכים לקחת בעירבון מוגבל את פרשנותו, לו רק היינו יודעים - אבל לא מספרים לנו כלום.

דדי שמחי. חצה את הקווים, צילום: יוסי זליגר

גם אלי אוחנה ממשיך לשבת ליד אופירה אסייג, לקבל משכורת מערוץ 12, להשמיע דעות וליהנות מחיזורים של פוליטיקאים ומקורביהם. בשישי האחרון, במהלך תוכניתם, לא התבייש אוחנה לומר "אנחנו" בכל פעם שדיבר על הליכוד או על נתניהו. אחר כך הסביר "זה מעניין אותי, זה בוער בי, אבל אני עדיין צריך לשמוע מה יציעו לי". אשכרה משא ומתן פוליטי על הגב שלנו.

כשחצה את הקווים, הצהיר לפיד כי הוא בא לשנות את השיח, אבל מאז השיח רק החמיר. למעשה, הדבר היחיד שלפיד הוריש למדינה, זה את המסלול ואת השורה בספרי ההיסטוריה שתזכיר לדורות הבאים כי כיהן כראש ממשלה 181 ימים. במקום שינוי קיבלנו גוש. "האם כדאי לעזוב את הכיסא הנוח של ׳אולפן שישי׳ בשביל משהו שאינו שאפתני?" הוא שאל בזמנו. ברור שזה משתלם, השאלה למי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...