סוף סוף משהו ללא רותם סלע ושוטרים: "הפשוטע" היא הדבר הכי טוב על המסך

הפשוטע - פרק הבכורה | כאן 11, 22:00

אין שום דבר פשוט בפשוטע, אבל עדיין אנסה לפשט: בעשור שעבר ברא בר אלמליח־דונצוב פרסונה פיקטיבית עם נוכחות מאסיבית בפייסבוק ובאינסטגרם וקרא לה "הפשוטע".

היא היתה מין רווקה צעירה, עממית, חובבת טראש ופופ, אחת כזו שלא מעוניינת להתבגר ומזלזלת במוסכמות. עם חצי מיליון עוקבים בכל פלטפורמה ופוסטים שגרפו לייקים כמו גנן שגורף עלים בשלכת - הפשוטע הפכה לתופעה. כעת השתדרגה הדמות השטוחה וצמחה להיות סדרת טלוויזיה בפריים טיים. חגיגה.

החיבור בין אלמליח לנבחרת הקומית של אושרית סרוסי, חן רוטמן והבמאי דן מסר (ששיתפו פעולה ב"זאת וזאתי" וב"האחיין שלי בנץ") מסתמן כמו הברקה שמקסמה את הכישרון של כולם לכדי קומדיה ממזרית. כי "הפשוטע" היא הדבר הכי מרענן שנחת על המסך לאחרונה. מרענן כמו פחית קולה קרה ביום שרבי. מרענן כמו יצירה מקומית בלי שוטרים וללא רותם סלע.

סיפור המסגרת הולך ככה: בצי (סרוסי בתצוגת שיא) היא התגלמות הצ'חלה מאופקים. זאתי אמורה היתה להתחתן עם נהוראי, אבל הוא זרק אותה בערב החינה בטענה שהיא פשוטה מדי בשבילו - והשאיר אותה בוכה כמו מסי אחרי גמר המונדיאל.

אז כדי לצאת מהבאסה, ובשביל שתהיה עלילה לסדרה, היא נרשמת ללימודי תקשורת, פותחת ברשת פרופיל פיקטיבי בשם הפשוטע ועוברת עם צמד הבסטיז שלה (כרמל נצר וניב שטרית) לדירת שותפים בעיר הגדולה - שאותה הן חולקות עם שותף נרגן ומוזר (רוטמן).

"הפשוטע" היא כמו פוסט ויראלי שקם לתחייה, וזאת דווקא מחמאה. היא מצחיקה, מדויקת, מתכתבת עם תרבות הפופ הישראלית ומספקת מבט סאטירי ומיוחד על ישראל הפשוטה.

בפרק הבכורה יש רגע שבו משווה בצי את המעבר שלה מאופקים אל תל אביב ל"אמילי בפריז, אבל בגוש דן"; מצחיק, אבל בתכלס להשוות אותה לאמילי בפריז זה כמו להיות צ'חלה מראשון שלובשת רפליקה של פראדה שמצאה בדוכן בתאילנד. אם אמילי היא זבל אמריקני, אז בצי היא ישראל במלוא הדרה.

קל להמר ש"הפשוטע" תהיה הלהיט של הקיץ. יש בה כל מה שצריך כדי להיות ויראלית, להפוך לסדרת פולחן ולהשריש מושגים חדשים בשפה העברית.

יש לה כוכבי־על בתפקידים זעירים (ערן זרחוביץ', למשל), ויש פסקול מקורי ומושקע (נינט, נועה קירל, נונו, עדן חסון, אגם בוחבוט ועוד כמה). ״הפשוטע״ בכלל לא פשוטה. היא מעולה. בשורות טובות.