מי באמת מנהל את קטאר? איך הפך ילד משכונה ענייה באיסטנבול לאחד האיומים הגדולים על ישראל? מה עבר בראשו של חמינאי בשנה האחרונה לחייו? והאם נשיא סוריה החדש הוא רפורמטור מפתיע או ג'יהאדיסט שממתין לשעת כושר? אלה השאלות שיעמדו במרכז העונה החמישית של "אויבים", סדרת הדוקו של כאן 11 שחוזרת במוצאי שבת.
העונה תעסוק בחמישה מנהיגים מרכזיים - עלי חמינאי, שייח'ה מוזא מקטאר, רג'פ טאיפ ארדואן, עבד אל־מאלכ אל־חות'י ואחמד א־שרע (אל־ג'ולאני) - באמצעות ראיונות, חומרי ארכיון ועדויות של אנשי מוסד, שב"כ, אמ"ן, בכירים אמריקנים ומקורבים למנהיגים. בראיון ל"היום" מספרים יוצרי הסדרה, ירון ניסקי ודני ליבר, על הרצון להציג תמונה מורכבת יותר של האנשים שמאחורי הכותרות.
"אנחנו עוסקים בדמות, באדם, וזה הכי מרתק שיש, כי אנחנו חיים בסביבה שבה מי שמקבל את החלטות המדינה זה תמיד המנהיג, והעיסוק הפסיכולוגיסטי באישיות, במה שמניע אותה, הוא מה שמעניין", אומר ליבר. "הרי כולם שונאים אותנו, אבל לא כולם שונאים באותה מידה, ולכל אחד יש דרכים משלו שבהן הוא פועל לממש את זה".
"בשנים האחרונות רמת הדיון הציבורי בישראל היא מתחת לכל ביקורת", מוסיף ניסקי. "כל מהדורות החדשות הפכו לפאנלים של צעקות, אנשים צועקים דברים על קטאר, איראן, החות'ים, חמאס. לחלקם יש ידע אמיתי, וחלקם סתם אנשים צבעוניים שצועקים. בעונה החמישית אנחנו מנסים לתת דיון עובדתי רציני, להראות כל מיני צדדים, דברים מורכבים, ולשמחתי עד היום הקהל איתנו.
"שלוש שנים מאז האירוע הטראומטי ביותר מאז השואה - והדיון באולפנים הוא בליל קשקושים עם מעט מאוד עובדות, ואנחנו מנסים להביא עובדות".
ליבר: "המציאות היא הרבה יותר מורכבת. אנשים מנסים לשטח אותה, שחור ולבן. הציבור הישראלי מורגל בחוסר ידע ובחוסר שליטה על החיים שלו. אנשים לא יודעים מה קורה, ו'אויבים' לוקחת את המושכות ואומרת - זה הסיפור ההיסטורי, זה מה שקרה. עד כמה שניתן לדייק אותו ב־50 דקות".
הפרק הראשון יוקדש לשייח'ה מוזא, אמו של אמיר קטאר ואחת הדמויות המשפיעות במדינה.
ניסקי: "היא אמו של האמיר הנוכחי, אשתו של האמיר הקודם, הדמות היחידה שבמשך עשורים נשארת בשלטון, אקטיבית מאוד בהשפעתה על האקדמיות במערב עם הכסף הקטארי, על ההפיכה של האנשים שם לאנטי־ישראליים. היא מגיעה ממשפחה של האחים המוסלמים, עם הכסף הקטארי, ומעמידה פנים שהיא ממדינה מערבית.
"היא פאשניסטה גדולה שהולכת לשבוע האופנה בפריז ונואמת באו"ם על זכויות נשים, ובמקביל מממנת בכספה הרצאות בעד הכאת נשים. היא תומכת ב־7 באוקטובר, שיבחה את סינוואר ביום מותו, והיא באמת דמות חמקמקה. כיום אנחנו מרגישים את המלכודת שקטאר פרשה לנו מתחת לרגליים, והכל מגיע מאישה מבריקה שמנהלת נגדנו מלחמה מסוכנת".
ליבר: "קטאר עושה את התרגיל היהודי. היא מבינה שהיא מדינה חלשה, אין לה צבא, יש לה 300 אלף אזרחים, והמון כסף שבאמצעותו הם קונים השפעה. ליהודים לא היה את הכסף, אבל הם כן הצליחו להתברג בעמדות כוח. קטאר עושה את התרגיל הגאוני הזה, לוקחת את היהודים האמריקנים מהצד הרפובליקני של המפה ומפתה אותם בכסף והם אחר כך ערבים לממשל האמריקני שקטאר מדינה טובה.
"היא קונה השפעה כדי להגן על עצמה. היא המדינה המסוכנת ביותר לישראל, ומה שהיא עושה לנו בעולם, דה־לגיטימציה, חזק יותר מכל טיל איראני".
פרשה מזעזעת
בזמן העבודה על הסדרה התפוצצה בישראל פרשת קטארגייט, אך השניים מדגישים כי לא זה מוקד הפרק. ליבר: "אנחנו לא נכנסים יותר מדי למה שהיה, רק עובדות של מה שאנחנו יודעים שקרה ושהמעורבים הודו. קטארגייט אינה דבר חדש.
"הם השתמשו בשיטה הזו בכל העולם, וישראל ידעה שככה קטאר פועלת: קונה השפעה במוקדי כוח אצל אנשים שלוחשים על אוזני מנהיגים. בישראל אפשרו לזה לקרות. טמנו לנו מלכודת ונפלנו בה".
ניסקי: "זו מדינה מאוד פשוטה, מדינת האחים המוסלמים, עם שאיפה להשמדת ישראל ושליטה מוסלמית על כל העולם - לא דרך נשק אלא באמצעות הכסף העצום שיש לה.
"הפרק בעצם מראה ש־7 באוקטובר הוא תוצאה של עשור של מדינה קטארית, של העברת כספים ובניית כוח. ישראל ידעה ונתנה לקטארים במשך עשר שנים לארגן את זה.
"עצם העובדה שבלשכת רה"מ אנשים קיבלו כסף מקטאר בזמן המלחמה מזעזעת בעיניי. אני לא יכול להבין אותה, זה ביזיון. זה דבר מפחיד ומשוגע. הכסף הקטארי הוא שהביא את טראמפ לחתימה על הסכם תבוסה מול איראן, הם הבטיחו לו יותר מטריליון דולר. המערב באמת מסתנוור מהכסף הקטארי, וזה פשוט מפחיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו