הפטריוטים, ערוץ 14, 21:00
ההגעה של אבישי בן חיים לערוץ 14 ולתוכנית הדגל של הערוץ, "הפטריוטים", מעלה את השאלה איך זה לא קרה עד עכשיו. בן חיים הוא בדיוק זריקת המרץ שהערוץ והתוכנית עצמה היו זקוקים לה.
הדוקטור שנעלם מהתקשורת הישראלית ושירת במילואים תקופה ארוכה (בערוץ 14 מתעקשים להצמיד לאנשים תארים אקדמיים: לא רק בשל מיעוט האקדמאים המשתתפים בערוץ, אלא כדי להראות שגם ימנים יכולים להיות דוקטורים), מוכיח שלפעמים להיעלם קצת מהרדאר רק עושה טוב לטאלנטים, כי זה ממלא להם את המצברים ומייצר ביקוש אצל הקהל לשמוע אותם שוב.
בן חיים, אחד שתרם לא מעט לפילוג בחברה הישראלית עם תיאוריית ישראל הראשונה והשנייה שלו - ובמובנים מסוימים גם להפיכת רשת 13 לערוץ לא רלוונטי - חזר במלוא הכוח והטעין את הפאנל העייף והממוחזר בדיוק בזמן הנכון.
כי הרי ידוע שבאולפן "הפטריוטים" המציאות היא אלטרנטיבית, ובדיוק בערב שבו דונלד טראמפ, על פי הדיווחים בתקשורת החופשית, עשה מנתניהו קציצות ברוטב, בן חיים הגיע למסקנה שמדובר באחד מגדולי המנהיגים היהודים בכל הזמנים. מיותר לציין, כמובן, שזה בדיוק מה שכל מי שצופה בערוץ הזה רצה לשמוע.
רגע לפני מערכת הבחירות הרעילה והמסוכנת ביותר שידעה מדינת ישראל בכל שנותיה, כשהחברה הישראלית מתפוררת לאיטה בסכסוכים פנימיים, הטלוויזיה הישראלית מסתדרת על פי הסנטימנט הפוליטי שלה - ואין טעם לראות בכך פגם או בעיה.
להפך, ייתכן שזהו המתכון לרייטינג גבוה וזו הוכחה שלכולם "יש מקום מתחת לשמש". טלוויזיה אינה כלי חינוכי, היא לפני הכל כלי עסקי שתפקידו להרוויח כדי להצדיק את קיומו.
ההליכה של בן חיים לבית הטבעי שלו צריכה גם ללמד משהו את הערוץ שאותו עזב לפני כשנתיים וחצי - אחרי 16 שנה. הייתי מצפה מהאיש החזק בערוץ 13, מתן חודורוב, וגם מהבעלים החדשים, אסף רפפורט, להסיק שאם לא ייקחו את הערוץ שלהם שמאלה חזק מתוך אג'נדה ברורה - הסיכוי שלהם לשקם את ההריסות נמוך במיוחד.
לכן, השמועות על מגעים עם מגישות ימניות ואנשי ימין הן בעיניי לעשות עוד מאותו הדבר. הקהל של רשת לא מעוניין בימני מחמד לשם האיזון הקדוש, בדיוק כמו שצופי ערוץ 14 לא רוצים שבאולפן "הפטריוטים" יישב שק חבטות שמאלני.
מספיק לראות את חיסולו השקט והשיטתי של עמית סגל במהדורת החדשות המובילה במדינה, כדי להבין שגם שם מבינים שבשם האיזון והאובייקטיביות הלא באמת קיימת, לא הולכים למכולת. הטלוויזיה הישראלית מספקת לעם בדיוק את מה שהוא מחפש: פחות דיון רחב ומפרה בין הצדדים ויותר התלהמות וחשיבה צרה.
זה אולי מוסיף עוד קיסם למדורה הלוהטת ממילא, אבל בסופו של דבר, מדובר במדיה שאין בה אחריות ציבורית אמיתית - אלא בעיקר רצון לכסף, לכוח ולכבוד. מה חשבתם, שמיקי זוהר המציא את זה ראשון?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו