נזפו באם השכולה, חגגו את כיבוש הבופור: לילה של תעמולה בערוצי הימין

צה"ל טיפס אתמול על אדמה הספוגה בדם לוחמינו - וערוצי הימין מיהרו לעצב מציאות • בינתיים, 13 חללים נקברו בחודש וחצי ורחפני הנפץ לא עצרו

"בגללך יצאנו מהבופור". שיחה מבישה עם אם שכולה. צילום: עכשיו 14

סיקור כיבוש הבופור | כל הערוצים

נפתח בספוילר לסרט "בופור", או שבעצם זה ספוילר לחיים עצמם: בסוף מתים. וגם דמות הקצין שגילם בסרט אוהד קנולר לא שרדה את הבופור.

"דוד שלי נהרג פה ב־82', 50 מטר מאיפה שאנחנו עומדים עכשיו. חטף צרור בכניסה ליעד", הוא מספר בתחילת הסרט לחבריו מהפלוגה ששירתו איתו, וכמובן אחר כך גם הוא מת, כי ככה זה בסרטים וגם בחיים.

תיעודים ראשונים מהמבצע ברכס הבופור ובמרחב נחל הסלוקי שבדרום לבנון

"בופור" נחשב לסרט מכונן בתרבות הישראלית. הוא היה מועמד לאוסקר, והצליח לעטוף בתוכו את רוח הזמן ואת מהות המוות חסר התוחלת של אותה ישיבה ממושכת בדרום לבנון. הסצנה ההיא הסתיימה במשפט מצמרר שאמר אושרי כהן: "נראה לי שגם הילדים שלכם עוד יהיו פה". 19 שנה אחרי הסרט, 26 שנה מאז האירועים שהוא מתאר - צה"ל כבש מחדש את הבופור. "למה?" שאלו באולפנים, ואף אחד לא סיפק תשובה ראויה.

כשלוחמי גולני טיפסו אתמול על הבופור - הם דרכו על אדמה הספוגה בדם לוחמינו. חיילים שקיפחו את חייהם למען מטרה בלתי מושגת של שקט וניצחון ולמען פנטזיות של פוליטיקאים וגנרלים.

והפנטזיות ההן חזרו עכשיו בצורת כלי תעמולה, שבעזרתו מנסים לשכנע אותנו בחשיבות ההישג ותפיסת השטח. תומכי הממשלה בערוצים 14 ו־15 השתמשו אתמול בכיבוש המצודה המפורסמת כדי לעצב לצופים תפיסת מציאות, שלפיה אין ברירה אלא להמשיך לכבוש ולמות למען הניצחון המוחלט.

למשל, בתוכניתם של ברדוגו ושלזינגר בערוץ 14 שלחו את התחקירן הצעיר מאיר שמצוב (שעוד לא נולד כשהיינו בלבנון) לנזוף באם השכולה, מנואלה דבירי, שבנה יהונתן נהרג במוצב כרכום ב־1998 מרסיסי פגז מרגמה. הוא האשים אותה במצב הנוכחי בשל פועלה בארגון ארבע אמהות, ואמר לדבירי: "בגללך אנחנו יצאנו מהבופור לפני 20 שנה. את לא חושבת שזאת היתה טעות?"

תמונות מפעילות כוחות צה״ל במרחב הבופור, צילום: דובר צה"ל

"בטח שלא. מה אתה רוצה ממני? מי אתה בכלל?" ענתה לו לפני שטרקה את השיחה, ששודרה כחלק מאייטם שנועד להציג את מתנגדי כיבוש לבנון כמופקרים והזויים.

ובינתיים, תושבי הצפון המשיכו להיות מופקרים לגורלם האומלל. 13 חללים נקברו בתוך חודש וחצי, וגם כיבוש הבופור לא עצר את רחפני הנפץ, הכטב"מים והרקטות.

אבל יש בחירות באופק, ובעקבות הכישלון באיראן ממשלת נתניהו מחפשת בכוח איזשהי תמונת ניצחון - אז היא מאלתרת וממחזרת כיבושים מהעבר. "הבופור הוא לא סמל של גבורה, הוא סמל של מוות סתמי", הזכיר למי ששכח במאי הסרט, יוסף סידר, בראיון לרשת 13.

הסרט "בופור" נגמר בליל הנסיגה, כשהדמות שמגלם אושרי כהן צופה על פיצוץ מבוקר של המוצב שבו נפלו רבים מחבריה. מוות סתמי. בערך כמו המוות הסתמי העתידי שמדינת ישראל מהמרת עליו כרגע.

תמונות מפעילות כוחות צה״ל במרחב הבופור, צילום: דובר צה"ל

הייתי שם, בלילה שבו פוצצו את מוצב הבופור, בחודש מאי 2000. שירתי בבוץ הלבנוני והבנתי על בשרי את מה שרוב מי שהיה שם הבין: זאת טעות לחשוב שגופם ונשמתם של צעירים בני 20 הם הפתרון להבטחת ביטחונם של תושבי הצפון. ועדיין, נתניהו וראשי הצבא מתעקשים לטעות שוב. אתם יודעים איך קוראים למי שחוזר על אותה הטעות שוב ושוב ושוב?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר