האיש שניבא את עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות החליט שהגיע הזמן להפסיק לכתוב את התסריט ולהתחיל לרוץ איתו. דן גריניי, תסריטאי ומפיק ותיק של "משפחת סימפסון" - מי שחתום על הפרק המפורסם משנת 2000 שבו הוזכר לראשונה הנשיא טראמפ - הודיע על כוונתו להתמודד על נשיאות ארצות הברית בשנת 2028.
גריניי מגדיר את עצמו כרפובליקני פרוגרסיבי ומצהיר כי הוא ממשיך את דרכם של אברהם לינקולן ותאודור רוזוולט.
ההיסטוריה של גריניי עם הפוליטיקה האמריקאית החלה בפרק "בארט לעתיד", ששודר במאי 2000. בעלילת הפרק, ליסה סימפסון מכהנת כנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית ומנסה להתמודד עם משבר תקציבי שהותיר אחריו קודמה בתפקיד - הנשיא טראמפ.
עוד לפני הבחירות של 2016 הסביר גריניי בראיונות כי כתיבת השורה הזו לא נבעה מכושר נבואי, אלא היוותה אזהרה לחברה האמריקאית מפני תרבות פוליטית בהידרדרות. לדבריו, נזקק למצב שבו המדינה תהיה בשפל כדי לייצר אתגרים שליסה לא תוכל לפתור, ועלייתו של טראמפ נראתה כתחנה הלוגית האחרונה לפני ההתרסקות.
עם השנים הפכה גישתו של גריניי כלפי טראמפ למורכבת יותר. בעוד שבעבר נתפס בעיניו כדמות קומית מוגזמת שמתאימה לעולם הסדרה, המציאות הפוליטית שינתה את נקודת המבט שלו. התסריטאי אף תהה האם ההומור האנטי-ממסדי שעליו התבססה הסדרה במשך עשורים לא תרם בעצמו לצמיחתה של התרבות שהולידה את נשיאותו של טראמפ.
כעת הוא מבקש לתקן את המציאות הזו בעצמו. בסרטון ההשקה של הקמפיין, גריניי בן ה-61 מנצל את המוניטין שלו בקרב מעריצי הסדרה. הוא מופיע תחילה לבוש בגלימה ופאה של קוסם - רמז לכינוי שהוצמד לו לאורך השנים - ומנפק תחזית קודרת על המצב הנוכחי במפלגה הרפובליקנית.
לדבריו, טראמפ, המיליארדרים, רודפי הקריירה והפחדנים בשתי המפלגות הפנו את גבם למדינה ודואגים רק לכסף, לכוח ולביטחון שלהם. בשלב זה מסיר גריניי את התחפושת, חושף חליפה פוליטית ומזכיר לצופים כי לצד היותו תסריטאי, הוא מחזיק גם בתואר במשפטים ועבר את מבחני הלשכה.
המצע שלו כולל רפורמות כמו מערכת בריאות אוניברסלית ותמיכה בתוכנית הסביבתית גרין ניו דיל, לצד שיקום הנורמות הדמוקרטיות.
הבחירה לרוץ דווקא במפלגה הרפובליקנית עשויה להפתיע, אך זוכה ארבעת פרסי האמי - שכתב גם לסדרות כמו "המשרד" ו"בוראט" - מודה כי הצביע בעבר למפלגה, ומצהיר כי מטרתו לפנות לקהלים מעבר לקווים האידיאולוגיים הרגילים ולגשר על השסעים בחברה האמריקאית.
הוא חתם את ההודעה בקריצה אופיינית: ביחס למה שיקרה בעתיד - הציבור ייאלץ להמתין ולראות, בעוד שהוא עצמו כבר יודע איך זה נגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו