החשוד באונס שי-לי עטרי קיבל מתנה מרביב דרוקר - שגרם נזק למתלוננות

המקור - ראיון עם יובל וילנר | רשת 13, 21:30

רביב דרוקר הקדיש את תוכניתו "המקור" כדי לאפשר לחשוד באונס, יובל וילנר, לפרט את גרסתו ולנסות להפריך את טיעוני המתלוננות נגדו שי־לי עטרי ונעמה שחר.

בדיעבד, וילנר לא יתעורר מחר אפוף ויאמר "אוי, מה עשיתי", כי עם סרט כפי שקיבל מדרוקר הולכים לשופט ומקבלים זיכוי.

יש שיאמרו, ואני ביניהם, שמותר ורצוי לראיין כל אדם. טלוויזיה אינה כלי תעמולה, וראיון לא צריך לשרת תמיד את המרואיין.

בחברה דמוקרטית והוגנת מראיינים את כולם, גם אנשים מרושעים. התקשורת מחויבת להטריד בשאלות קשות, להתעמת עם מעשים רעים, לעורר רגשות ולהישאר נאמנים לחשיפת האמת.

דווקא בגלל זה, "המקור" אמורה להיבחן לפי הדרך שבה בחרה לבחוש בפרשות האונס המדוברות.

רוצה לומר, בסופו של הפרק, דרוקר לא נתן משקל שווה לשני הצדדים. זה לא היה תחקיר הוגן: היה צד שהאשים וצד שהתגונן.

והשיחה עם וילנר התנהלה ממש כאילו זו חקירת משטרה, שאליה הוא הגיע מוכן משפטית כדי לבלום על הסף כל האשמה נגדו.

קלאסיקה של "המילה שלה מול המילה שלו".

רק התקרבנות מתמשכת של הגבר, שלדבריו פעל בהדדיות, נישק וחיבק את הבנות, וכעת הוא מסכן כי שחטו אותו באינטרנט.

ישב דרוקר מול החשוד האומלל וידיו משולבות.

עבודת העיתונאי היא לחקור אמת ושקר, אך דרוקר ערך את הדוקו הזה בצורה כלל לא מאוזנת, והתרכז בשאלות מסוג מסוים.

שאלות שכל מטרתן היתה לעמת את וילנר עם גרסתן של עטרי ושחר (האם הכנסת סם אונס לכוס? מה בהתנהגות שלה ביטא הסכמה?), ואז לערער את טענות הבסיס שלהן.

הוא גם שלח את וילנר לפוליגרף (אך אִפשר לחשוד לבחור את המכון ואת השאלות שנשאל - והוא, כצפוי, יצא דובר אמת).

הצגת סיפורה של עטרי הסתכמה בשש דקות יבשות וקונקרטיות, בעוד וילנר קיבל 50 דקות לנסות להוכיח אחרת.

כמו כן, קולן של המתלוננות לא באמת הושמע. רק הקלטות ישנות מראיונות קודמים. עורכי דינן לא הופיעו בסרט.

לפרקליטו של וילנר דווקא נמצא המקום כדי לספק בשידור את כל טיעוניו והכחשותיו.

בחברה הוגנת, לא צריך לכעוס על דרוקר כי נתן במה לחשוד באונס, אלא צריך לרתוח עליו בגלל הנזק שעשה למתלוננות.

שזה אומר: דרוקר לא באמת חשף אמת, אלא רק הטיל ספק רב בטענות המתלוננות, ערער אותן ולא סיפק אמת מוגדרת.

בכך הצליח בעיקר לשרת את קו ההגנה של וילנר: האונס אולי קרה ואולי לא, ומשום שאי אפשר לקבוע, הוא זכאי מחמת הספק.

יובל וילנר, אף שיצא מהראיון הזה חלקלק, שרלטן ולא אמין,

לא היה יכול לחלום על שירות טוב יותר במצבו.

רציתי להוסיף לסיום:

ייתכן שזה שקוף,

ייתכן שזה ברור,

טור זה נכתב באקרוסטיכון, ולפיכך

יש בו מסר חבוי.

ניסיתי להיות עדין, אבל

גם אמת כזו חשוב לצעוק: רביב דרוקר יעשה הכל בשביל רייטינג.