משחק העונה: בית"ר י-ם - הפועל ב"ש | ספורט 5, 19:30
1. ליצן נכנס לאצטדיון כדורגל, מזוודה בידו והוא לובש חליפה. איזה מוזר זה ליצן שלובש חליפה. איזה מוזר זה איתי שכטר לובש חליפה, יושב על כיסא הפרשן בעמדת השידור של אצטדיון טדי ומתווך לעם ישראל את משחק העונה של ליגת העל.
איתי שכטר בשידורי הכדורגל הוא קצת כמו ליצן רפואי, שנכנס בתרועת חצוצרה וכפפות לניתוח לב פתוח. ככדורגלן היה קשה לפספס אותו. הוא נפל תדיר ברחבת הקבוצה היריבה כמו איזו סבתא שמנסה להגיע לשירותים בחשכת הלילה. שחקן נשמה שהחליף מועדונים כמו שמאמן כושר מחליף תחתונים, ועדיין, איכשהו, אוהדים חיבבו אותו וחיבקו אותו הודות ללהט הפנימי ואהבת המשחק.
לפני שנתיים תלה נעליו ופרש ממשחק פעיל. עוד קודם לכן הוא כבר החל לתחזק קריירה טלוויזיונית, שהולכת ומתרחבת. שכטר קיבל תפקיד קטן בעונה הבאה של ״קופה ראשית״, התחיל קריירת ריאליטי כשנכנס לנעליו הגדולות של שייע פייגנבוים ב״גולסטאר״, ובו בזמן גם התקדם בסולם המעמדות בתוך ערוץ הספורט.
לאחרונה החליף שכטר את עמרי אפק בתפקיד המאוד מבוקש של פרשן המשחק המרכזי. אמש, כשהמצלמה נדלקה עליו בפעם הראשונה, הוא פנה בשידור לשדר שלצידו, עמיחי שפיגלר, ניער אותו פיזית וצעק עליו: ״עמיחי, זה טירוף היום, זה טירוף! אתה רגוע לי״.
הקידום, המעמד והתפקיד לא הרגיעו את שכטר, שמביא איתו מטען של צחוקים והקצנת רגשות. שידור אמוציונלי, קליל וזורם, לא הכי מקצועי, אבל לפחות מבדר. ובידור - זה מה שמחפשים היום. האמת, שכטר הוא קצת כמו אייל ברקוביץ׳ בתחילת פרק ב׳ של חייו, והטלוויזיה הישראלית כידוע מתגמלת ברקוביצ'ים ושכטרים.
בואו, בסוף כל פרשני הכדורגל הבכירים הם בעצם כדורגלנים לשעבר. אז לצפות שמישהו מהם יספק בשידורי המשחקים הבחנות עמוקות, שנונות, אינטלקטואליות ומקוריות זה כמו לצפות שלאמין ימאל ישיר הבה נגילה.
״רגעים גדולים נכתבים על שחקנים גדולים״, הכריז שכטר בפומפוזיות לאחר שער היתרון של בית״ר אמש. הטלוויזיה מורכבת מהרבה מאוד רגעים קטנים ואנשים בינוניים.
בחודש הבא יתחיל המונדיאל, ולמרות שהתאגיד ישלח לאמריקה צוות שידור רחב, איתי שכטר צפוי להיות זה שיגנוב את הפוקוס מכולם - בגלל מי שהוא. הוא יעשה שכונה, צחוקים, יצעק על השחקנים וידבר שטויות. אתם תתנו לליצן לנתח אתכם? לבדוק לכם חום? להסיע את הילדים שלכם לחוג ניפוח בלונים? אז איך זה שנותנים לאיתי שכטר לפרשן משחקי כדורגל?
כנראה בגלל שאנחנו חיים במדינת שכונה. אם לא איתי שכטר, אז מי כן? שגיא כהן הטרחן הבלתי נלאה? ג׳ימי טורק? טל בן חיים? אבי נמני? שלמה שרף? ביחס לאלטרנטיבות המסתובבות בערוצי הספורט הישראלים - שכטר לא כזה נורא. אם כבר ליגה שכונה, אז גם הפרשן יכול להיות שכונה.
2. בשידור המקדים התאבססו אנשי הערוץ בשאלה הלא חשובה - מה כתב מאמן ב״ש, רן קוז׳וך, בפתק שהוא דחף אתמול בביקורו בכותל המערבי. לפחות הפסיקו להתעסק במה דחף מאמן מכבי ת״א ולאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו