"אמנים עם שמות גדולים מפחדים להגיע לישראל"

בזמן שישראלים רבים רוכשים בית ביוון ומקימים שם מושבה מתפתחת, יש מי שחי את המדינה, השפה והתרבות היוונית יותר טוב מכולם וממשיך להביא אותה לכאן.

שמעון פרנס, האיש והטברנה, שבמשך שנים הגיש בטלוויזיה את תוכנית האירוח המצליחה, מביא אותה לבמה ובמקביל פועל להחזיר את המהדורה המוזיקלית, שדווקא בימים אלה מאוד חסרה. המופע "אצל פרנס בטברנה" יתקיים במצודת ים אשדוד ב־15 וב־16 ביוני במסגרת פסטיבל מרידיאנו אשדוד. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה, תיאטרון, אמנות, קולנוע וקולינריה ישלב מופעים בינלאומיים וישראליים בתאריכים 20-12 ביוני, לאחר שבשנה שעברה בוטל ברגע האחרון עקב המתקפה האיראנית.

במופע, בהנחייתו של פרנס ובהשתתפותו של השחקן והזמר מתי סרי, יבצעו האמנים את השירים האהובים ביותר על הישראלים, ישמעו סיפורים וירגישו קצת יוון גם אם הם בכלל באשדוד, ביחד עם הנגנים האורחים מיוון.

בראיון ל"ישראל היום" מספר פרנס על החיבור ליוון שיש בו גם צדדים פחות טובים, כשמזהים אותו בעיקר - כג'ינג'י מהטברנה.

"עברו מאז הטברנה 33 שנים, אז אנחנו בעצם מציינים שלושה עשורים לתוכנית במסגרת הפסטיבל, במופע שיתקיים ממש על חוף הים במצודה של אשדוד", הוא מספר. "על קו המים מקימים טברנה קטנה ומארחים הרכב מיוון. האנשים יושבים סביב שולחנות, שעת ערב מאוחרת מול הים, רחש הגלים, ואני על הבמה מספר את סיפוריי על השירים. לצידי על הבמה הרכב נגנים וזמרים מיוון, לצד מתי סרי. נשיר, נשתה, נטעם, יהיו מוזיקה טובה ואווירה נעימה, נביא את יוון לישראל".

לא פשוט להביא כיום אמנים בינלאומיים להופעה בישראל. אתה בקשר עם הנגנים מיוון? מביא בחשבון שאולי לא יגיעו?

"הם יגיעו, אבל זה נכון שקשה היום להביא אמנים מיוון, כי השמאל היווני מאוד חזק, והוא עושה עבודת שטח חזקה מאוד בקרב האמנים ביוון ומונע מהם להגיע לישראל. הוא מאיים עליהם בחרם ביוון. זה קרה לכמה אמנים טובים שרצו להגיע. חלק מהאמנים מזדהים אידיאולוגית בסכסוך עם הצד הערבי, וחוץ מזה ה־BDS חזק מאוד ביוון.

"אמנים מהדרג הראשון עם שמות גדולים נמנעים עדיין לבוא לישראל מפחד שיבולע להם בכיס. גליקריה היא אחת מהם. היא סבלה מחרם גדול ביוון, אבל לאחר שתקופה מסוימת נמנעה מלהגיע כי החרימו אותה שם וביטלו לה הופעות - היא החליטה בשלב מסוים שהיא לא מוותרת ובכל זאת באה. וכל הכבוד לה על האומץ הזה, לא כל אחד מוכן. בהרכב הנגנים שלנו אחת הזמרות המובילות בהרכב ביטלה את ההגעה שלה עם הנימוק שהיא פוחדת לבוא אז הבאנו מחליפה".

למרות הקריירה הענפה שלך והנגיעה במגוון דברים, נדמה שעבור הקהל אתה עדיין מזוהה בראש ובראשונה עם הטברנה ועם המוזיקה היוונית. יש בזה משהו מתסכל?

"נגעת בנקודה מאוד רגישה, כי העשייה שלי רבת שנים ותחומי ההתמחות שלי במוזיקה הם רחבים. האהבה שלי למוזיקה, לרדיו ולטלוויזיה רחבה, ותמיד אומרים: אה, הג'ינג'י ההוא מהטברנה, ההוא מיוון. אני מאוד גאה בטברנה, היא היתה תוכנית מאוד מצליחה, מדורת השבט שהחליפה את המעגל של דן שילון. היו לה כמה עונות מוצלחות ביותר, ואני מאוד גאה כי הייתי חלוץ בפורמט טלוויזיוני מושקע, איכותי ומצליח שרסיסים שלו נראים עדיין פה ושם בטלוויזיה, בפורמטים אחרים.

"אני גאה בעשייה שלי, אבל גם מצר שרק עם זה מזהים אותי, כאילו אני חד־כיווני. עשיתי רדיו וטלוויזיה, הידע שלי במוזיקה מערבית כמו פופ, רוק ומוזיקת עולם רחב ומשמעותי. אני מאוד גאה להיות החלוץ היווני בארץ בתקופה שמוזיקה יוונית לא היתה בטלוויזיה או ברדיו".

"הסנדלר הולך יחף"

בימים אלה הוא מגיש בכל שבת תוכנית ברשת ב', מוציא טיולי אוכל וקולינריה ליוון ומשיק מופע חדש יחד עם "קשרי תרבות" שנקרא "מכור ליוונית". "אני מספר בו את סיפור ההתאהבות העמוקה שלי בתרבות יוון עם הרכב של חמישה נגנים, מתי סרי והזמרת שחר בורק".

לצד כל זה הוא מספר על ההרפתקה החדשה והמעניינת: "אני מנסה להחזיר בימים אלה את הטברנה למסך. אני חושב שבימים המוטרפים האלה, שבהם עם ישראל מפולג ושסוע, הוא זקוק למשהו קצת נוסטלגי וגם קצת א־פוליטי ומביא בידור, צחוקים, הומור ומוזיקה טובה, לאו דווקא רק ים־תיכונית. אני מרגיש את הגעגוע של האנשים לתוכנית ופועל נמרצות להחזיר אותה".

בימים שנדמה כי כולם מחפשים בית ביוון, וכבר הוקמה שם מיני־ישראל מאז פרוץ המלחמה - לך כבר יש שם בית?

"הסנדלר הולך יחף", הוא צוחק, "אני מטייל הרבה ביוון, אני אוהב את יוון לבקר בה עם משפחתי וחברים, וגם עם הישראלים שבאים איתי, אבל אני פטריוט ישראלי והבית שלי הוא כאן".