בערוץ 14 הקדישו אמש את מרבית שידורי היום ל"שירותרום" בלי שירים לצרכים דתיים כאלה ואחרים, ברכות בשידור חי, מכירה פומבית של ספרי קודש וכיוצא באלה. יש כאלה שאוספים כספים לחיילים, ויש כאלה שאוספים לברכות מרבנים. ככה זה בדמוקרטיה הישראלית.
אבל בעוד ערוץ 14 מאופיין כמי שלקח את השוליים של העיתונות והחברה הישראלית והעביר אותם לפריים טיים, מותר להיות מאוכזבים מההתנהלות המוזרה של שר התקשורת שלמה קרעי, שאמור לכאורה להיות ממלכתי, לשמור על זכויות שוות ולאפשר לתקשורת לזכות לחופש פעולה מלא.
נכון, קרעי כשל בכל המשימות שהצהיר עליהן - הטלוויזיה שלנו לא השתנתה, התאגיד לא נסגר, רפורמת שידורי הספורט לא תתרחש, ועסקת אסף רפפורט ורשת 13, על אף מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תעבור גם תעבור.
ועם זאת, גם לנוכח כישלונותיו הרבים כשר תקשורת, כאשר קרעי החליט לערוך הגרלה בין כלי התקשורת מי יזכה לעלות להר מירון כדי לשדר את האירוע הלא חוקי והחגיגות סביבו - הוא הוכיח למעשה שאינו מבין את מהות תפקידו, וטוב שהוא מסיים אותו בעוד כמה חודשים.
נחמד לנסות ולהגביל תקשורת במדינה דמוקרטית, אבל בפועל זה חסר סיכוי. גופי התקשורת שידרו והעבירו את המידע מההר ומהאירועים הסובבים אותו, ונכון לכתיבת שורות אלו, לא נרשמו אירועים שחייבו פריצה מיוחדת לשידור - אבל כבר למדנו שבמדינה שבה שר התקשורת משתף פעולה עם אירוע לא חוקי, הכל יכול להתרחש, כולל עוד ניסיון עלוב ומגוחך להצר את צעדיה של התקשורת במדינה דמוקרטית. לשר התקשורת הבא של מדינת ישראל צפויה הרבה מאוד עבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו