קל להתווכח על גודל המשלחת של "כאן" למונדיאל - אבל לא צריך

פורסמה המשלחת של כאן למונדיאל 2026

יש תפקידים שאפשר לעשות ממש עד המוות. נגיד, לשדר כדורגל. הנה, תסתכלו על יורם ארבל. בגיל 84, ואף שכמעט אין לו קול יותר ובקושי יש לו יכולת להחזיק 90 דקות, ארבל יהיה אחד מעשרות נציגי כאן לשידורי משחקי גביע העולם בכדורגל, שיתקיימו בקיץ הקרוב ביבשת אמריקה.

השדר המיתולוגי שובץ למשחק הפתיחה וישוב לאותו האצטדיון במקסיקו, שממנו שידר את מראדונה לפני 40 שנה, במה שצפוי להיות שידור המונדיאל האחרון בחייו. האם ארבל צריך להיות שם? לדעתי לא. מצד שני, לא אתווכח עם מי שחושב ששדר הכדורגל הכי ותיק ומוערך בתולדות המדינה מוכרח להיות חלק מאירוע הספורט הגדול בעולם - גם בגילו המתקדם.

ועם זאת, מאוד קל להתווכח על 33 השמות האחרים שפורסמו השבוע ויהוו חלק מהמשלחת המורחבת שישלח למונדיאל תאגיד השידור הציבורי. לדוגמה, עיתונאי כדורסל מובהקים שעובדים בערוץ הספורט - כמו ניר קפלן, שני בלאט ועידו גור - יטוסו גם לאמריקה על חשבוננו, אף שלא ברור מדוע דווקא הם (מקורבים אומרים שיש להם אנגלית טובה והם יכולים לראיין - ואם זו סיבה מספיק טובה, אז אוי ואבוי).

בימים האחרונים היה קשה להתעלם מהביקורות בברנז'ה וברשתות החברתיות על גודל המשלחת. אני זוכר איך בימי רשות השידור העליזים נשמעו מדי ארבע שנים תלונות על בזבוז כספים ציבוריים ודרישות לצמצום כוח האדם. מצד שני, שיעורי הצפייה הגבוהים הוכיחו כי מונדיאל זה אירוע שמאוד מעניין ישראלים. רייטינג משגע, באזז משוגע.

השנה, טוענים בתאגיד - לא מדובר בבזבוז אלא בחיסכון. זה יהיה המונדיאל הגדול בהיסטוריה: 104 משחקים, 16 ערים, שלוש מדינות ויותר מחודש של שידורים. לא כל הטאלנטים מוכנים לעבוד 40 יום מחוץ לבית, ולכן יתבצעו חילופים. לא יוקם אולפן בשטח, ולכן ייחסכו כ־20 אחוז מהיקף הנסיעות לחו"ל לעומת המונדיאל בקטאר.

חוץ מזה, התאגיד לא ישלם על הטיסות הבין־יבשתיות, שיהיו חלק מבארטר פרסומי עם אל על. כשברקע כל הרפורמות של קרעי, המטרה המוצהרת היא להצליח לממן כמה שיותר מההפקה המתוסבכת הזאת באמצעות פרסומות וחסויות. זאת אומרת, משלחת מנופחת אינה בהכרח מניע לבזבוז כספים; אבל היא כן מציפה שאלות לגבי איך בוחרים את האנשים המתאימים כדי לתווך לצופים אירוע ספורט חסר תקדים.