"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

מחפיצים את סידני סוויני: "אופוריה" הזדקנה - ולא בצורה יפה

עונה 3 של הדרמה שזעזעה את העולם מגיעה עם חשפנות, אונליפאנס ונערות ליווי - אבל פרובוקציה שחוזרת על עצמה מפסיקה להיות פרובוקציה • כשנער עושה שטויות זה התבגרות; כשמבוגר חוזר על אותן שטויות - כנראה יש לו בעיה

,עודכן
0השמעה
"אופוריה". צילום: יחצ

אופוריה - פתיחת עונה 3 | HBO max

לכל מסיבה יש סוף. ולכל סוף של מסיבה יש ריח. ריח מיוחד, משכר ומשקר, שהוא כמו ערבוב בין הפנטזיה למציאות. מין שילוב של שאריות אלכוהול, זיעה חריפה ואדי בושם זול, המתמסמסים בעדינות לתוך ארומה של בוקר.

כשנגמרת המסיבה - משאיות זבל אוספות שקיות אשפה בניחוח חריף ועוברי אורח מחויטים מדיפים לאוויר הרחוב אדים של בשמים יקרים ומאפים חמים. ארומת הבוקר תמחק במהירות את צחנת המסיבות, ורק כמה נצנצים, שזלגו בחשיכה משמלת מסיבה כלשהי - יזכירו לנו שפעם היה שם סוער, לפני שנדלק האור.

"אופוריה",צילום: יחצ

הסדרה"אופוריה"חזרה השבוע ל־HBO max, אחרי ארבע שנים של הקפאה והתבגרות. והמסקנה מהפרק שפתח את העונה השלישית היא ש"אופוריה" בגרסת 2026 מריחה כמו מסיבה שנגמרה.

בשלב כלשהו בפרק מוצאת את עצמה הדמות הראשית, שמגלמת זנדאיה (רו בנט), מתארת באוזני סרסור סליזי ופמלייתו כיצד התגלגלו חייה - מלהיות תיכוניסטית נרקומנית ועד היותה מסובכת עם העולם התחתון בתחילת העונה השלישית.

"אופוריה",

למעשה, היא מסכמת במשפטים בודדים את השתלשלות אירועי העונות הקודמות, אבל הדמויות סביבה נורא מתבלבלות מהסיפור שלה; ממש כפי שכל מי שלא צפה מעולם ב"אופוריה" היה מגיב, לו היינו מתעקשים להסביר לו מה הקטע עם דרמת הנעורים הזו שיצאה משליטה ואיבדה פרופורציות הרבה לפני שסיימה את התיכון.

"אופוריה" הזדקנה. עונת הקאמבק מתרחשת חמש שנים אחרי ימי התיכון, ואם הנעורים היו המסיבה של "אופוריה", אז עונתה החדשה מסריחה כמו אחרי מסיבה פרועה. קונדומים משומשים בפינה, בדלי סיגריות בשוליים, ובאוויר זיעה חריפה ומוגברת מרוב מאמץ להישאר פרובוקטיבית גם בגיל מתקדם.

"אופוריה",צילום: יחצ

מהי הדרך הפשוטה לייצר פרובוקציה? להחפיץ אתסידני סוויני. וגם, להכניס את שלל הדמויות הנשיות לעבודות בתעשיית הבידור, הזנות והפורנו. לפיכך, רו מתגלגלת למועדוני חשפנות, קאסי מצלמת סרטונים ארוטיים לאונליפאנס, ג'ולס מרוויחה את לחמה בתור נערת ליווי, וכולם מתנהגים כמו בתיכון למרות שהם לא.

אבל כשפרובוקציה חוזרת על עצמה מספיק פעמים - היא מפסיקה להיות פרובוקציה. ו"אופוריה", הסדרה שנולדה וחיה מתוך רצון לזעזע, היא כיום עוד סדרה רועשת. כשנער עושה שטויות - זה חלק מתהליך התבגרות טבעי; כשמבוגר חוזר על אותן השטויות - כנראה יש לו בעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר