"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הרפורמה בשוק התקשורת - השתלטות פוליטית עוינת
ההצגה של שלמה קרעי היא לא רפורמה, אלא שינוי בכללי המשחק במדינה דמוקרטית • ההליך הפגום שמתקדם בתהליך מואץ בחסות המלחמה מצביע על שכרון כוח פוליטי
שלמה קרעי, בנימין נתניהו, יריב לוין | צילום: אורן בן חקון

הרפורמה בשוק התקשורת - השתלטות פוליטית עוינת

ההצגה של שלמה קרעי היא לא רפורמה, אלא שינוי בכללי המשחק במדינה דמוקרטית • ההליך הפגום שמתקדם בתהליך מואץ בחסות המלחמה מצביע על שכרון כוח פוליטי

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד)
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ישראל של מרץ 2026 נמצאת בנקודת הכרעה. בעוד המדינה שקועה במלחמה, ממשלת נתניהו מאיצה מבצע מתוכנן להנדסת תודעהעל חשבון התקשורתהחופשית שלנו.

הסדרת שוק התקשורת היא אכן צורך השעה, אך מה שאנו רואים כעת אינה רפורמה מקצועית אלא השתלטות פוליטית עוינת. זהו תהליך שהחל הרבה לפני המלחמה, אך כעת הוא מתבצע באופן אגרסיבי וחסר תקדים, בניגוד מוחלט לסיכומים לפיהם הכנסת תדון בנושאי תקציב וחירום בלבד תחת "שאגת הארי",

הממשלה דוהרת קדימה עם חקיקה פוליטית דורסנית.

הניסיון לצייר את המהלכים הללו כרפורמה הוא הונאה - מדובר בשינוי עומק של כללי המשחק הדמוקרטיים שמטרתו הפיכת המסך הביתי לצבא של שופרות בשירות שרידות השלטון והפריימריז בליכוד.

השר שלמה קרעי. ככה לא עושים רפורמה, צילום: גדעון מרקוביץ'

במסגרת החקיקה החדשה, עתיד לקום רגולטור עם אחיזה פוליטית חזקה וסמכויות אדירות, המעניק לשלטון שליטה חסרת תקדים על שוק התקשורת בישראל.

המודל הדיקטטורי: שיטת אורבן וארדואן בישראל

בהונגריה של אורבן ובטורקיה של ארדואן, ההשתלטות לא קרתה בלילה אחד. היא נעשית בהדרגה: חוק אחר חוק, בחסות מצב החירום ותחת סיסמאות ריקות על עידוד תחרות. הוועדה הפכה למסוע חקיקה דורסני שיוצר כלי תעמולה בזמן שכולנו עסוקים בהישרדות. במחשכים והרחק מעין הציבור, נרקמים מהלכים לפיצול החוק במטרה להכשיר את הקרקע להעברת הסעיפים הפוליטיים והמסוכנים ביותר. זה לא מקרי, זה שיטתי.

נטפליקס. פטורים מתוכן ישראלי מקורי, צילום: ג'מיני

הליך החקיקה פגום מיסודו החל מההתנגדות נחרצת של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל רשות האסדרה, בנוסף, עולות הסתייגויות רבות של משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לוועדה במסגרת דיוניה.

שיא הזחיחות נרשם לאחרונה בדיוני הוועדה: השר קרעי הקריא בעצמו את "נוסח היו"ר" - תפקיד השייך ליו"ר הוועדה. השר עשה זאת בניגוד גמור לעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, תוך טשטוש מוחלט של הפרדת הרשויות ודריסה בוטה של הרשות המחוקקת על ידי הרשות המבצעת. האצת החקיקה בימים של מלחמה, תוך עקיפת הדרגים המקצועיים והתעלמות מהערות מהותיות, היא עדות לשכרון כוח פוליטי.

חוק השידורים: הפקרת היצירה והספורט לטובת לחצים זרים

השר קרעי הודה בפה מלא: חוק השידורים החדשלא יחול על ענקיות הסטרימינג הבינלאומיות. נטפליקס, דיסני וספקיות נוספות יקבלו פטור מכל חובת השקעה ביצירה ישראלית בשל לחצים כבדים מצד הממשל האמריקני. מדינת חסות כבר אמרנו? מעורר תמיהה כיצד הנוסח אושר פעמיים בוועדת שרים לחקיקה, ולפתע כשהוא מונח על שולחן הכנסת הוא משתנה מן היסוד ולא על ידי חברי הכנסת שאמורים להיות אמונים על ניסוחו.

ערוץ 14. נהנים מכל העולמות, צילום: כפיר זיו

גם ענף הספורט נפגע. החקיקה הממשלתית מתיימרת להסיר רגולציה אך בפועל היא רק מוסיפה כזו היכן שאין כשל שוק. התוצאה המסתמנת היא העלאת מחירים לצרכן -בדיוק הפוך ממה שהציבור זקוק לו.

הישראבלוף: ערוץ 14 והנשמה מלאכותית במימון ציבורי

הממשלה פועלת בשיטת מלקחיים: מצד אחד היא מקדמת חוק אשר יכפיף את תקציב התאגיד ישירות לממשלה, מצידו השני היא משתמשת בהוראות שעה כדי להעניק לערוץ 14 הטבות וסבסודים, בזמן שהערוץ ממשיך להיאחז בהגדרה המשפטית של "ערוץ זעיר". מה ההגדרה הזו מקנה לו?

היא מאפשרת לו ליהנות מכל העולמות: הוא פטור כמעט לחלוטין מהחובות הרגולטוריות המוטלות על הערוצים הגדולים (כמו השקעה ביצירה ישראלית מקורית), ובמקביל הוא מקבל הטבות כלכליות ישירות מהמדינה.

הוראת השעה החדשה מאריכה את הפטור שלו מתשלום עבור מערך עידן פלוס - הטבה ששווה סכומי עתק ומאפשרת לו להמשיך להפעיל חברת חדשות ללא הפיקוח ההדוק והדרישות לאיזון בסיקור. מדובר בשופר שלטוני במימון הציבור שמטרתו להדהד את דף המסרים של הממשלה ישירות לסלון שלכם.

הקרב על הברז: המתקפה על התאגיד וגל"צ

תאגיד השידור כאן נמצא תחת מתקפה רב-זירתית: מחקיקה שנועדה להעביר את השליטה בתקציבו לידי הממשלה, ועד להפיכתו לשק אגרוף של השרים. שאלו את עצמכם: האם עיתונאי יכול לחקור שחיתות כשהממשלה היא זו שחולשת על תקציבו? מי שמחזיק בברז הכסף - מחזיק בתוכן.

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד), צילום: ללא

לכך מצטרפת ההסתה לסגירת גל"צ - תחנה עצמאית ואמינה שמהווה קו חיים בחירום, אך מסומנת לחיסול רק כי אינה מוכנה להפוך לעוד שופר במקהלה הממשלתית.

התקשורת החופשית היא לב ליבה של הדמוקרטיה, והשמירה עליה היא חובה מוסרית וציבורית. אנחנו נמצאים בעיצומו של קרב גורלי על דמותה של מדינת ישראל. דמוקרטיות אינן נשחקות ביום אחד, הן נחלשות כשהביקורת נבלמת וכשגופי התקשורת הופכים לכלי שרת פוליטיים.

אל מול הניסיונות להשתלט על המרחב הציבורי ולהנדס את תודעת האזרחים, חובתנו היא להציב אלטרנטיבה של אמת ושקיפות. נמשיך להיאבק בכנסת ובשטח, לחשוף כל ניסיון פגיעה בחופש העיתונות ולא לוותר על זכותו של הציבור לתקשורת שאינה תלויה בשלטון. הדמוקרטיה הישראלית חשובה מדי, ונעשה ככל הניתן כדי להגן עליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...