"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה יעלה בגורלה של מוריה אסרף? תלוי את מי שואלים
בימים האחרונים הרשתות החברתיות גועשות סביב המשך העסקתה של כתבת חדשות 13 • איך הכל התחיל ומי החליטו לגבות אותה?
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ' . צילום: מוריה וברקו רשת 13

מה יעלה בגורלה של מוריה אסרף? תלוי את מי שואלים

בימים האחרונים הרשתות החברתיות גועשות סביב המשך העסקתה של כתבת חדשות 13 • איך הכל התחיל ומי החליטו לגבות אותה?

אביב דרורי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

סוף השבוע האחרון בפיד הברנז'ה ברשתות החברתיות עלל בעיקר סימני שאלהסביב עתידה המקצועי של העיתונאית מוריה אסרף, זאת על רקע השינויים הצפויים בבעלות על רשת 13. מנתונים של חברת SCOOPER, שמתמחה בניטור שיח ונרטיב גולשים ברשת, עולה תמונה מורכבת של מאבק כוחות בפיד הישראלי, בין קול ההמון לבין הדמויות המובילות בתקשורת והעיתונות.

הקולגות מתייצבים: "לעצור את עריפת הראשים"

מנתוני SCOOPER עולה כי מחנה ההגנה על אסרף הוא המשפיע ביותר בשקלול הכולל ומהווה 48 אחוזים מהשיח ברשתות. דוגמאות בולטות לכך הם עיתונאים בכירים משני צדי המתרס הפוליטי, בהם אבישי גרינצייג, מיכאל שמש ובר פלג - שפרסמו הודעות תמיכה נוקבות. הם גינו את הדרישה לפיטורים על רקע אידיאולוגי, הדגישו את חשיבות הפלורליזם התקשורתי ותקפו את המחנה הליברלי על חוסר סובלנות לדעות ימניות.

קולות הפיטורים: "דוברת של השלטון"

כ-45 אחוזים מהשיח ברשת הוקדש לביקורת חריפה כלפי אסרף ותקווה מצד גולשים כי הבעלים החדשים יובילו ל"ניקוי אורוות". המבקרים טוענים כי אסרף אינה מתפקדת כעיתונאית אובייקטיבית אלא כ"דוברת" של השלטון, תוך שהם מצביעים על חוסר מקצועיות, הטיה פוליטית מובהקת ונטייה לסתימת פיות של מרואיינים באולפן. דמויות בולטות ברשת אף הציעו חלופות של פאנליסטים אחרים שימלאו את מקומה.

שורה תחתונה במספרים

הסערה, שייצרה כ-2,000 שיחות וצברה מעל ל-13,500 אינטראקציות, מוכיחה שוב כי מוריה אסרף היא אחת הדמויות המקטבות והמסוקרות ביותר בברנז'ה. בעוד חלק מהגולשים מחפשים שינוי מגישים בערוץ, נראה כי הקהילה העיתונאית בחרה להתייצב מאחוריה כדי למנוע תקדים של פיטורים בלחץ הרשת.

הניתוח מבוסס על כ-2,000 שיחות בנושא, שהניבו 13.5K לייקים, תגובות ושיתופים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...