"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשים חרדה מהמלחמה? - צפו בריאליטי

לצד עדכוני החדשות הבלתי פוסקים שמספרים לנו על אזעקות, טילים ונפילות, שזורות בלוח השידורים גם כמה תכניות ריאליטי • "האח הגדול" שזה עתה שבה לעונה חדשה, "המירוץ למיליון" שנמצאת בעיצומה, "משחקי השף" שבדיוק הסתיימה ו"דה ווייס" שמחממת מנועים • הפסיכולוגית הרפואית יעל אפרתי מבית החולים אסותא בחיפה, מסבירה למה צפייה בריאליטי יכולה להיות נחוצה בעת מלחמה

ריאליטי - תרופת הרגעה. צילום: יח"צ

שוב ימי מלחמה והסתגרות, והדחף לצפייה במסכים עולה ובתיאום מושלם גם צצות חזרה במרקע מגוון של סדרות ריאליטי. הפיתוי לצפות ולברוח להקלה רגעית מובן. שכן בעת חירום, מערכת ההישרדות האבולוציונית שלנו פועלת שעות נוספות. הגוף דרוך, שומר על ערנות גבוהה ומחפש ללא הרף סימני סכנה. זה מעייף. וכך, בעוד שבשגרה אנו יכולים להרפות בסוף היום ללא גירוי חזק שמושך את תשומת ליבנו, במשבר מתמשך הדריכות הופכת ל"לחץ כרוני" והעומס הרגשי נעשה מכביד מנשוא ואנחנו קורסים לספה.

"המירוץ למיליון", קשת 12,צילום: משה נחומוביץ

במציאות של מלחמה אחרי מלחמה, הבחירה לצפות בתוכנית ריאליטי אינה עדות לניתוק, אלא יכולה גם לשמש מנגנון לוויסות רגשי. הריאליטי מציע דרמות של אחרים המעוררות הזדהות או סלידה, אך אינן מאיימות על יציבותנו הרגשית. כמו כן, בעולם שאיבד שליטה, חוקי הפורמט המוכרים כמו הדחה, מנצח וסוף ידוע, מעניקים לנפש תחושת סדר זמנית בתוך הכאוס. זוהי הסחת דעת המאפשרת הדחקה בריאה, בה ניתן להניח את החרדה בצד ולחוות רגשות יומיומיים שאינם זמינים במצבי חירום.

"האח הגדול",צילום: רשת 13, אינסטגרם

התועלת שבמנגנון זה מגובה במחקרה הקלאסי של הפסיכולוגית סוזן נולן-הוקסמה (1991). מחקריה הראו כי בעוד שרומינציה - נבירה בלתי פוסקת במחשבות שליליות על התרחשויות העבר, מחמירה חרדה ודיכאון, הסחת דעת מבוקרת מסייעת לקטוע את מעגל המחשבות הטורדניות ומאפשרת למשאבי הנפש להתאושש.

שופטי משחקי השף,צילום: יח"צ

עם זאת, חשוב לזהות את הקו הדק שבין מנוחה להימנעות. הסחת דעת הופכת לבעייתית כשהיא משמשת כבריחה המעכבת עיבוד רגשי, פוגעת בתפקוד בבית ובעבודה או מחליפה קשרים חברתיים ומשפחתיים. במצב כזה, האסקפיזם עלול להגביר את החרדה בטווח הארוך.

יעל אפרתי, פסיכולוגית רפואית, בית חולים אסותא חיפה,צילום: אלבום פרטי

חשוב שנזכור שטבעי שהמוח יבקש תכנים קלים כדי לנוח מ"מוד ההישרדות". אך גם שהסחת דעת מיטיבה היא גשר לחזרה למציאות, ולא תחליף לה. כדי לשמור על חוסן, מומלץ לשלב לצד הצפייה גם יציאה לאוויר הפתוח, תנועה, תזונה טובה וקשר אנושי קרוב. אלו, לצד הריאליטי המנחם, אלו יסייעו בוויסות הנפש וביצירת איזון חיוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר