אחרי מסיבות פורים במקלטים, ואפילו חתונות כבר הבנו שמלחמות לא יעצרו את הישראלים מלעשות שמח. ואחרי דחייה קלה, גם ב"רשת" החליטו להתקדם עם פרק הפתיחה לעונה החדשה של "האח הגדול", שישודר הערב (שלישי), מנווה אילן. במידה ויישמעו אזעקות, המשדר יעבור לחדר החדשות של רשת, ומשתתפי הריאליטי - יתנהגו בהתאם. במהלך העונה הקודמת פרץ במפתיע מבצע "עם כלביא", וגם זה לא עצר את התכנית, כאשר הדיירים נכנסו למרחב מוגן בבית האח. אבל ממ"ד הוא לא הדבר היחידי שמאפיין את הגרסה הישראלית של הריאליטי הבינלאומי, אלא גם ליהוק שכולל בני משפחה של שורדי שבי, ואנשים ששנתיים של מחלמה נגעו בהם בדרך כזו האחרת. את זה - בוודאי שאין באירופה.
לקראת העונה החדשה, ועוד לפני שהתחיל מבצע "שאגת הארי", המלהקת הראשית של "האח הגדול", שירן מתתיהו אנג'ל סיפרה לנו קצת על מאחורי הקלעים של תכנית הריאליטי שתעסיק פה רבים בזמן הקרוב. "אנחנו מגיעים לכל ליהוק, בפרט ב'אח הגדול', עם דף ריק, להבין איך אנחנו מחדשים, מרעננים את העונה הבאה", מספרת מי שהייתה גם אחראית לעונה הקודמת של "האח" ולתכניות ריאליטי אחרות, "זה מאוד חשוב שתהיה ורסטיליות בין כל העונות, וחשוב שנגיע לזה פרש ונקיים. כי רק ככה אנחנו מצליחים לגלות עוד דמויות ואנשים. אז אין לנו שום 'טייפ-קאסט'. וחשוב גם לציין שבסוף מה שקובע זה הדינמיקה בבית, אי אפשר לצפות מראש, זה משהו שקורה לבד".
אז אתם לא מחפשים את ה"דוגמנית", ה"פרובוקטור"?
"אני חושבת שלא, כי בסוף מה שקובע זה לא הכותרת עצמה. זה גם לא מחזיק בבית 'האח הגדול'. הפורמט הזה הוא פורמט שאתה מקבל את האדם מא' ות'. נראה לי שזו תוכנית הריאליטי היחידה במדינה שלנו שאתה מקבל את האדם כפי שהוא, בלי מסביב, בלי פילטרים".
לפי מה את עושה את הסינון, מה יכריע, נגיד, לטובת מתמודד כזה לעומת אחר?
"יש רגע באודישן שהוא קסום. האודישנים עצמם זה לא ראיון עבודה. זו שיחה של עשר דקות שבה אנחנו מכירים ויש רגע שבו מפסיקים לראיין, אתה ממש מתחיל לצפות בטלוויזיה. וברגע שאתה מקבל את זה באודישן, אתה הולך עם זה קדימה, כי האודישן הוא שלב ראשוני, ואחריו יש עוד כמה שלבים, אבל אתה הולך עם האיש, אתה חי אותו, הוא השאיר בך משהו, הוא עורר בך איזשהו רגש. אז אם הרגש הזה גרם לך, לא משנה איזה רגש, על כל מגוון מרקש את הרגשות, אז אתה איתו, זמן מה. גם תהליך של ליהוק לוקח המון זמן. עד שהוא מבשיל, עד שאנחנו רואים את התמונה. גם אנשים שהגיעו בהתחלה, או בסוף, או באמצע, מספיק שהם גרמו לקסם הזה באודישן, אתה נשאר עם זה. וכולם מרגישים את זה".
אם נסתכל על דיירים מהעבר, נניח ארז איסקוב, איך ידעת שיש לך "יהלום" ביד?
"זה בעיקר התגובות שלו והפינג פונג בינינו. משהו בתוך האודישן מייצר עניין. הרבה פעמים אנשים מגיעים עם איזה שבלונה כזאת או מגיעים מוכנים, ואנחנו מרגישים את המאמץ הזה, וזה אף פעם לא בא לטובתם, לא צריך להגיע מוכנים. אבל ברגע שאתה נכנס לאודישן, ויש לך פינג פונג עם המראיין, ואתה מספר את עצמך, מהדבר הכי קטן שעשית באותו בוקר לחיים שלך בכלל, וזה נוגע בי, ושם זה קורה. אתה מרגיש את זה אינטואיטיבית, ואתה מבין שהאיש הזה יכול להיות בתוך הבית הזה".
הזדמנות אחת לספר את עצמך
"הרבה פעמים אנשים מרגישים שאנחנו צריכים להוביל אותם לאיזשהו משהו. לא. יש לך הזדמנות אחת, אני לא יודעת אם היא תקרה שוב, לספר את עצמך. אתה לא יכול להגיד משפטים כמו 'נגלה בהמשך', או 'אני אספר את זה אחר כך'. לא. מי אמר שיהיה אחר כך? אז אני צריכה שבעשר הדקות האלה תיתן לי טעימה ממך, שאני אזהה מי אתה, שאני אתרגש ממך, ושיהיה איזה ניצוץ בינינו. אז לא לנסות שאנחנו נוביל, זאת אומרת שהם מלהקים, אלא יותר שאתה פשוט תדבר את עצמך".
אפשר לדעת בתהליך של הליהוק מי יגיע לסוף, את מי יעיפו ראשון?
"לא משנה כמה ננסה להיות חכמים גדולים. העניין הזה של מי יגיע לסוף או מי כן, זה הכל ספקולציות, כן? בסוף מישהו שהוא דבר מסוים נכנס לתוך הבית הזה, מתחבר לאנשים שהוא לא חושב שהוא יתחבר, ולאלה שחושבים שהוא יתחבר, הוא לא מתחבר, או מישהו שהוא קצת יותר שקט, אז פתאום הופך להיות לב הבית, או מישהו שהוא ממש כוכב, הופך, נטמע בסיטואציות מסוימות. אני גם אומרת את זה למתמודדים, לפני שהם נכנסים. אתה לא יודע איך תהיה בסיטואציות שם. אף אחד לא יודע, רק מי שנמצא שם. אתה יכול לבוא עם איזה רעיון או אידיאל, להיות ככה וככה, ובסוף האינטראקציה מול מישהי, מול מישהו, יכולה להיות שונה לגמרי. וזה ממש מוכח לאורך כל העונות. וקל להגיד, לפני זה אולי הוא, אנחנו פשוט בודקים מי בנוי למסע הזה. כי לא כל אחד בנוי למסע הזה".
הקהל הוא העורך
"בבוטום-ליין, הקהל הוא העורך האחרון. הוא זה שמחליט איך, כמה ולמה. כולנו צופים בזה בבית ואומרים על כל אחד שנכנס, גם אם אתה לא מתחבר אליו, או גם אם אתה כן, יש בו קצת ממני, הוא קצת מזכיר לי אותי, הוא מתמודד עם סיטואציה כמו שאני לא הייתי מתמודדת, או כן הייתי מתמודדת. זה הקטן בתוכנית הזאת, שבסוף הקהל הוא העורך האחרון של הדבר".
איך בעצם זה עובד מבחינת האיסוף של המועמדים? אנשים מגישים את עצמם, או שאתם גם עושים סקאוטינג?
"אנחנו מערכת מאוד מאוד גדולה של מלהקים, מגוונים גם, מאד. זה גם פניות יזומות שלנו. גם סקאוטינג, שזה ליהוק שטח, מחפשים אנשים ברחוב, בכל מקום. יכול להיות האיש מהסופר שאת מכירה שנים שהוא יכול להיות מתאים לאח הגדול, או מישהו שהמליצו לך עליו, וזה מה שיפה בתוכנית הזאת, שהכול פתוח. כל אחד יכול להיכנס. יש לנו המון המלצות. אנשים נרשמים באתר, ואנחנו צופים בסרטונים שלהם, והם מגיעים לאודישנים. אנחנו מערכת כל כך גדולה, שאנחנו מגיעים לכל מקום בארץ".
מה חיפשתם לעונה החדשה?
"העונה האחרונה הייתה מוצלחת מאוד, וכך גם הציפיות, אני מניחה, של כולם, גם של הצופה. אז חיפשנו בעיקר לרענן. לגוון, דברים שעוד לא ראינו, שעוד לא היו, וגם אנשים שהם מביאים את עצמם. קשה היום, כי אנחנו בעולם של מדיה, ורשתות, וכל אחד יכול לעלות סרטון, או כל אחד יכול, אפשר לדעת מי הוא, איך הוא, והרבה פעמים הדבר הזה הוא לא אותנטי, ודווקא ב'אח הגדול', וייאמר לזכות הצופים, שאתה מזהה את זה, אתה מזהה מישהו שהוא לא עד הסוף אמיתי, או שהוא לא מספר את עצמו, או שהוא לא חשוף מספיק. אז חיפשנו בעיקר להביא את האנשים האלה, האמיתיים, המגוונים, שהם קצת מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, כל אחד מהם יכול לייצג משהו כזה או אחר".
וכמה הליהוק מושפע מאקטואליה? מדברים שקורים במדינה, עברנו שנתיים של מלחמה…
"אנחנו חיים במדינת ישראל אחרי שנים נוראיות שעברנו, אנחנו פצועים, אנחנו כולנו פצועים בלב שלנו בדרך כזו או אחרת. האם אנחנו, ערים לדבר שקורה במדינה? ברור, זה היה בכל בית, בכל מקום, בכל סיטואציה, לצערי הרב. בסוף, זה לא משנה כמה מישהו היה בכותרות, הוא לא בהכרח מתאים ל'אח הגדול', והוא לא בהכרח יכול לדבר את עצמו. הוא יכול לדבר את הסיפור שלו יפה, אבל שם זה נגמר. זה הכי חשוב ב'אח הגדול', אתה שומע את הסיפור, אתה מבין, קיבלת את האינפורמציה, אוקיי, מה עוד? מי אתה? מה אתה? מה יש לך להביא? איך אתה מתנהל בסיטואציות? בסוף התוכנית מבוססת על אישיות לא על סיפור".
יש לך קווים אדומים?
"לכולנו יש קווים אדומים, ואנחנו עושים המון בדיקות כדי להבין האם המתמודד מתאים לתוכנית הזו. אנחנו מאד פתוחים ושומעים סיפורים קשים, טובים, לא מעט. קווים אדומים זה לדעת מי בנוי לדבר הזה. הרבה אנשים שחושבים שהם בנויים לזה, הם לא באמת יכולים להיות בתוך בית סגור, מנותקים מהחיצוניות, ממה שקורה. העונה האחרונה היא דוגמה מדהימה לכך שהייתה מלחמה מול איראן, ואנחנו עדיין היינו משודרים, והם בתוך הבית יודעים שיש מלחמה עם איראן, כמובן בצורה מינימלית, כי הם עדיין מנותקים, ועדיין הדברים קרו. אז כשאני מגיעה לאודישן עם מישהו, כשאני צופה במישהו, אני לא מתחילה איתו בקווים אדומים".
אם עולה פרט מעברו של אדם, ואת אומרת לעצמך "עם זה אני לא מתעסקת"?
"בגלל שהתהליך הוא ארוך, ויש כל כך הרבה שלבים, שאנחנו בודקים כל אדם, אני מניחה שאם יש קו אדום, שהוא קו אדום לכולנו, אז מן הסתם שאנחנו לא נעשה את זה גם לבן אדם, זה לא נכון, זה לא חכם. אני באמת אומרת שזה לא לכל אחד, לא כל אחד יכול להיכנס לבית הזה. זה ליהוק מאוד רגיש ומורכב בטירוף".
היה שיח מאוד ער, בנושא ליהוק של חטופים משוחררים. זה לא משהו שהיה לכם בהגדרה של 'לא נלהק חטופים'?
"אנחנו לא נכנסים להגדרות אף פעם. זה לא רק בהקשר של חטופים. המון אנשים שחוו את הטראומה הזאת מאלף דרכים, והדבר הזה הוא תקף לכולנו, גם לי, גם לך. אבל אני יכולה להגיד לך שאנחנו לא באים בהגדרה או בחיפוש אחר הדבר הזה. ממש לא".
אם נניח מגיע מישהו על דעת עצמו, שהיה בשבי, ואז אתם יכולים להגיד לו, 'תשמע, אתה איש מהמם, אבל אנחנו לא חושבים שזה מתאים לך, הסיטואציה הזאת'. או שאתם לא נכנסים לזה?
"אנחנו לא נכנסים לזה. יש מערך שלם של הדבר הזה שבודק את זה. אנשים עוברים מיליון דברים בחיים שלהם. אני לא יכולה, לא בשלב הראשוני, גם אחר כך אנחנו עוד בודקים את זה, אנחנו מנסים להבין איך, כמה ולמה, ואני יכולה להגיד לך שאנחנו כל כך פתוחים לכול, ומי שהדבר הזה לא מתאים לו, זה לא מתאים לו. נקודה. זה באמת לא מתאים לכל אחד".
יש איזה מסר ככה כללי שאת רוצה אולי להגיד, לקראת העונה החדשה, או באופן כללי למועמדים עתידיים?
"פונים אליי המון אנשים, אז אני מבקשת, אל תוותרו על זה, אם זה חשוב לכם. אז תמשיכו לפנות, ותירשמו, ותעשו מה שצריך, ואם זה באמת הדבר שבוער בכם, לכו על זה. אני כן רוצה להגיד שלעונה החדשה, אני סופר מתרגשת, ממש פרפרים בבטן, מחכה לזה ברמות. בסוף התוכנית הזאת, כמו שאמרתי, המעורבות הרגשית בה של כולם היא לא נורמלית. אבל כן, מי שרוצה, תמשיכו לנסות. לא קרה בעונה הזאת, יכול לקרות אולי בעונה אחרת, בתוכנית אחרת. אנחנו אנשים של האנשים בסוף, כל מי שמלהק, או כל מי שנמצא בטלוויזיה, הוא חייב להיות אדם של אנשים. ואני תמיד, פתוחה לגלות עוד ועוד כוכבים, ואנשים מהממים שיש לנו במדינה הסופר-מורכבת הזאת, וזה מה שיפה בה, הגיוון. אז אני מתרגשת, ואני מחכה שזה יקרה, זה עוד שנייה קורה, וזהו, ותהנו!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו