מי צריך את אהבת השם גורדון כשיש לנו את מרדכי דוד נגד צחי הלוי?

תנו לישראלים קצת אלימות ותראו אותם מאבדים פרופורציה. איך אנחנו אוהבים מכות. כבר יממה שלמה מקשקשים בכל ערוץ על אחד בשם אהבת השם גורדון,שהביא גאווה לעם בציוןכשהכניע איזה אנטישמי בענף ספורט שבחיים לא שמענו עליו, בתחרות זניחה שלא מעניינת איש מלבדנו. ועדיין, בתקשורת יצאו מגדרם כדי לדווח על ניצחונו של א.ה גורדון בקרב אגרופים ובעיטות - כי מכות, עימותים ובריונות הם חלק מההוויה היומיומית כאן. ישראלים נמשכים לאלימות כמו זבובים שמתעופפים לתוך חרא.

זה לא היה הקרב היחיד שסחף כותרות ביממה האחרונה. הקרב השני היה ביתי יותר. ללא זירה, ללא שופט, ללא כללים, אבל עם מדינה שלמה שעמדה מסביב להמולה ועודדה. בפינה השמאלית: השחקן צחי הלוי. בפינה הימנית: הטרול מרדכי דוד. כל אחד ייצג צד אחר של הפילוג החברתי, ושניהם התנגשו זה בזה, כשדוד הגיע חמוש במגפון ובכנופיית סימפים אל דלת בית משפחת הלוי כדי להטריד את אשתו העיתונאית לוסי אהריש.

לכאורה, מדובר בניגודים. אחד שמאלני, אחד ימני. אחד לוחם מילואים שב־7 באוקטובר קפץ לחלץ משפחות נצורות בעוטף ואחר כך חדר לעזה כדי לחסל מחבלים; השני דילג על שירות צבאי, אך חדר לכלוב תנינים בספארי כדי להציב בפניהם מראה. אחד מתחבק עם שחקניות בסדרות טלוויזיה, האחר מסתחבק עם שרים ומפכ"ל המשטרה. אחד קיבל צו מילואים והיה אמור השבוע להיכנס שוב לעזה, ואילו האחר קיבל צווי הרחקה בצרורות. אחד שמייצג את ישראל הישנה, בעוד האחר הוא סמלה של ישראל החדשה.

"לאן אתה רוצה שזה יגיע?" צעק אתמול בלילה הלוי על דוד, כששוטרים חצצו ביניהם ומצלמות סלולרי תיעדו אותם מכל כיוון. אבל אנחנו כבר יודעים לאן אנחנו רוצים שזה יגיע: יאללה מכות.

"אתה חושב שהם רצו לראות חילופי מהלומות?" שאלה מוריה אסרף את הלוי שהתארח הערב באולפן רשת 13. "ברור, זה מה שהם רוצים", השיב, "אבל אני אומר חד וחלק, הם לא יקבלו את הפריבילגיה הזאת. זה לא יקרה". כשפאנליסטית רמזה להלוי כי היה צריך לנצל את הסיטואציה ו"לשבור לדוד את העצמות", הוא ענה לה שהנייד שלו מלא בהודעות כאלה שקיבל לאורך כל היום.

בינתיים, בערוץ המשטר ראיינו פעמיים את נציג הימין בקרב. "היית מגיב אם צחי הלוי היה מרים יד?" התעניין המראיין בערוץ 14, ודוד הבהיר: "אם הוא היה מרים עלי הייתי שובר לו את הפנים. כל השמאלנים אומרים 'וואי, מה הוא היה עושה לו'. אז שיעשה לי. שיבוא. אתן לו את המספר שלי ונקבע מקום ושעה. אם אשתך בחרה לטנף על הימין בטלוויזיה - תתמודד. זה המחיר שהוא צריך לשלם על המעשים של אשתו".

יום אחרי יום ערוצי הטלוויזיה מתעסקים במרדכי דוד ובקרבות בין ימין לשמאל. מחרחרים ריבים, משדרים איומים ומצדיקים בריונות בחסות הוואטאבאוטיזם. כשיהיה דם - ויהיה - באולפנים יצקצקו, יגנו ויעברו לריב הבא. יאללה מכות. אנחנו כבר מוכנים. הטלוויזיה עוד יותר.