המעריצים משתגעים: זהו הפרק הכי טוב בעולם של "משחקי הכס" מזה שנים

הידיעה הבאה מכילה ספוילרים לפרק החמישי בסדרה "אביר שבע הממלכות". הקריאה על אחריותכם.

הפרק החמישי של הסדרה "אביר שבע הממלכות", "בשם האם", קיבל דירוג של 9.8 מתוך 10 באתר IMDb זמן קצר לאחר עלייתו עם כ־60 אלף הצבעות. בכך התמקם בין שלושת הפרקים המדורגים ביותר בזיכיון "משחקי הכס" כולו, וההתלהבות ברשתות החברתיות לא איחרה לבוא.

מדובר בפריקוול המתרחש עשרות שנים לפני אירועי "משחקי הכס", ועוקב אחר סר דאנקן הגבוה ("דאנק") ונערו אג, דמויות המבוססות על סיפורי דאנק ואג של ג'ורג' ר.ר. מרטין. הפרק בוים על ידי אוון האריס, ובמרכזו אחד המנגנונים האכזריים ביותר בעולם ווסטרוס: "משפט השבעה", קרב טקסי שבו שבעה לוחמים מכל צד מכריעים מחלוקת בכוח הזרוע.

הביקורות היו נלהבות. "בית הדרקון מעולם לא הגיעה לגבהים של קודמתה", נכתב ב-BBC News, שכינה את הסדרה החדשה "הנאה טהורה מהתחלה ועד הסוף. ייתכן שמעולם לא נהנינו כך בווסטרוס".

אנושי יותר, מכאיב יותר

הפרק נפתח בעקבות התנגשות בין דאנק לנסיך אאריון טארגאריין, שמתפתחת במהירות למופע של גבורה, פחד ושפיכות דמים. הנסיך ביילור "שובר־חניתות" טארגאריין בוחר לעמוד לצד דאנק מתוך מחויבות לכבוד ולצדק, החלטה שמגדירה את הציר המוסרי של הפרק, אך גם מניעה את הזרם הטרגי שלו.

רצפי הקרב גובים מחיר כבד. סר האמפרי ביזברי וסר הארדינג נהרגים בתוך הכאוס, והסדרה מבצעת תפנית חדה - מהטון האינטימי והקל יחסית שאפיין את פרקי הפתיחה, לסגנון גופני, מוחשי ואכזרי. חלק גדול מהפעולה מוצג דרך נקודת מבטו המוגבלת והחבולה של דאנק, בחירת בימוי שמגבירה את תחושת המיידיות והסכנה.

בין לבין מתרחש עימות נפרד, שבו דאנק מותקף בידי שומר בשם אלסטר שהורג את רייף לפני שסר ארלן מתערב. הרצף הזה מהדהד את שם הפרק ומחזק את המסגור המוסרי של האלימות. הפרק משלב גם פלאשבק לילדותו של דאנק ולקשר שלו עם סר ארלן מפניטרי, השוזר היסטוריה אישית בתוך תוצאת הקרב ומדגיש את עיסוקה של הסדרה בחניכה, חובה, ובקווים הדקים שבין הישרדות לכבוד.

שיא הפרק - ומה שמחכה בפינה

שיאו של הפרק מגיע עם חשיפת תוצאות הקרב: דאנק מאלץ את אאריון להיכנע, וביילור נראה תחילה בין המנצחים. אלא שאז מתברר כי פציעת ראש חמורה, שנגרמה מאלתו של מייקאר ורומזה מוקדם יותר בחלומו הנבואי של דאירון - היא קטלנית. מותו של ביילור מטלטל את החצר ואת משפחת טארגאריין, ומציב את העלילה על מסלול של אבל והתחשבנות.

הקליף-האנגר הסופי, המתמקד בתגובת משפחת טארגאריין למותו של ביילור, מבהיר כי ההשלכות רק מתחילות להיחשף.