"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נלחמות על הזכות להילחם: הנשים שנאבקו על שילובן בתפקידים קרביים
הסדרה הדוקומנטרית "לוחמת" עוקבת אחרי נשים ישראליות בשדה הקרב - מהמחתרות ועד נווטת הקרב הראשונה בצה"ל • "אין היגיון בכך שעדיין מועלות אמירות ששמות בסימן שאלה את חלקן המכובד של נשים בלחימה"
"לוחמת". צילום: באדיבות כאן 11

נלחמות על הזכות להילחם: הנשים שנאבקו על שילובן בתפקידים קרביים

הסדרה הדוקומנטרית "לוחמת" עוקבת אחרי נשים ישראליות בשדה הקרב - מהמחתרות ועד נווטת הקרב הראשונה בצה"ל • "אין היגיון בכך שעדיין מועלות אמירות ששמות בסימן שאלה את חלקן המכובד של נשים בלחימה"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בזמן שסוגיית שירות נשים בצה"ל, ובייחוד בתפקידי לחימה, עומדת במרכז דיון ציבורי, תעלה לשידור בכאן 11 הסדרה הדוקומנטרית "לוחמת". הסדרה עוסקת במאבקן של נשים להשתלב בתפקידי לחימה בצה"ל ובהתפתחויות שחלו בתחום לאורך השנים.

הסדרה מתחקה אחר סיפוריהן של נשיםשנאבקו על שילובן בשדה הקרב- מלוחמות המחתרות שפעלו טרם הקמת המדינה, דרך נווטת הקרב הראשונה בחיל האוויר והמסתערבת הראשונה, ועד ללוחמות שפעלו במסגרת גופי הביטחון. עוד עוסקת הסדרה בתפקיד שניהלו נשים בקרבות הבלימה ב-7 באוקטובר ובתקופה שלאחר מכן.

באדיבות כאן 11

באמצעות העדויות מוצגים מנגנוני הדרה, חסמים מערכתיים ותהליכים של פתיחת תפקידים לצד מגבלות שהוטלו לאורך השנים. הסדרה מבקשת לבחון את הפער בין הישגים פורמליים לבין המציאות בשטח.

נווטת הקרב נעה כפרי, שלוקחת חלק בסדרה אמרה: "אני מאוד מתרגשת מעליית הסדרה לה ציפיתי בכיליון עיניים בשנה האחרונה. זו תקופה קריטית להזכיר לנו את חשיבות השתתפותן של נשים בצה״ל בכלל, ובכוח הלוחם בפרט. אין שום היגיון בכך שעדיין מועלות אמירות ששמות בסימן שאלה את חלקן המכובד של נשים בלחימה ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הכלה, שוויון, לתת לטובים ולטובות ביותר את ההזדמנות להוביל ולהילחם - ככה מנצחים מלחמות".

מה מלמדים נתוני צה"ל על היקף הלוחמות?

על פי נתוני צה"ל, בשנת 2025 שירתו כ-8,500 לוחמות. מדובר ביותר מפי שניים לעומת שנת 2020 וכמעט פי עשרה לעומת שנת 2013.הנתונים מצביעים על גידול משמעותיבמספר הנשים בתפקידי לחימה בשנים האחרונות.

צמיחה דרמטית במספר הלוחמות בצבא,צילום: דו"צ

עם זאת, במקביל לעלייה במספרים נמשכת המחלוקת הציבורית סביב היקף שילובן של נשים בתפקידי לחימה. לאחר אירועי 7 באוקטובר, שבהם השתתפו לוחמות בלחימה ובהגנה על יישובים, נרשמו גם מגבלות על שילובן בתמרונים קרקעיים ברצועת עזה. במקביל מתקיימים קמפיינים ציבוריים הקוראים לצמצום או לביטול שירות נשים כלוחמות, כחלק מדיון רחב יותר על דמותו של צה"ל ואופייה של החברה בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו