טירוף אבדיה בערוצים הישראליים. צילום: ערוץ 14

בזמן שבני ברק בוערת, כל הטלוויזיה מדברת על אולסטאר

הטלוויזיה הצליחה לקחת משחק ידידות חסר חשיבות ולהפוך אותו לחגיגה לאומית עם ספירה לאחור, דיונים באולפן ושליחים בלוס אנג'לס • בזמן הזה, חרדים השתוללו ברחובות בני ברק, תקפו חיילות וכתב, והמציאות נשארה בצד

שידורי אתמול בטלוויזיה | כל הערוצים

בלילה בלילה, כשהירח כבר מפהק והאור אוטוטו עולה, באים החלומות הכי טובים. להצליח בגדול - זה חלום נפלא לאמצע הלילה. כי עד שנתעורר בבוקר כבר לא נזכור כלום. לשחק באולסטאר זה חלום של אמצע הלילה. מין פנטזיה מופרכת על הישג שרק בודדים בכל העולם יכולים להתהדר בו. בקיצור, החלום המוזר של דני אבדיה התגשם הלילה בלוס אנג׳לס ואומרים שכל עם ישראל התעורר לצפות (או נשאר ער) כדי לוודא שזה באמת קרה. היינו כחולמים, כנראה.

לישראלים יש נטייה לצאת מפרופורציה. ובאמת, חגיגת אבדיה לא פסחה בימים האחרונים מאף ערוץ. ספירה לאחור, דיונים באולפן, סרטונים, פרופיל על חייו, ראיונות עם מוריו מבית הספר היסודי לצד המורים שלו בבית הספר, כל הערוצים שלחו שליחים לאירוע - ואלה חיפשו איך להעצים את המעמד.

דני אבדיה בחימום באולסטאר, צילום: Portland Trail Blazers

הטלוויזיה הצליחה לקחת עכבר ולדווח עליו כאילו מדובר בפיל ממש גדול. כאילו מדובר בגמר המונדיאל. כאילו דני אבדיה ממש הלילה צעד על הירח. בשלב מסוים ראיתי את נריה קראוס מדווחת מחנות המרצ׳נדייז ואז מטרידה בשאלות את המוכר בחנות שסירב למכור לה חולצת משחק של אבדיה.

בשנה רגילה בודדים הם חובבי הספורט והכדורסל שמתעוררים באמצע הלילה כדי לצפות במשחק חסר חשיבות, שכל כולו נועד לנפח את המותג של ה־NBA ולמכור עוד מרצ׳נדייז כדי להרוויח עוד כסף. משחק אולסטאר זה משהו פחות ספורטיבי אפילו ממשחק ידידות, או משחק אימון. אבל הפעם היה שם שחקן ישראלי, החזה התנפח וקיבלנו הזדמנות לצאת מפרופורציה.

דני אבדיה, צילום: AP

כידוע לכל חובב ספורט ממוצע - ישראלים תמיד היו הכי טובים בעולם במשחקי ידידות, והאולסטאר הוא כמו גמר אליפות העולם של משחקי הידידות.

בזמן שערוצי הברודקאסט העבירו לאורך היום דיווחים מתמשכים על חרדים שמשתוללים ברחובות בני ברק, הופכים ניידת משטרה, תוקפים חיילות ולבסוף גם תוקפים את הכתב רועי ינובסקי מכאן 11; נטשתי את המציאות והדלקתי את סרט הדוקו של אבידע ליבני ששודר אמש ב־HOT8 - ״הקשר הספרדי: דויד ברוזה״.

בדוקו מתאר ברוזה איך מלחמה אחת גרמה לו לחזור מספרד ולהתגייס, ואיך מלחמה אחרת גרמה לו לשנות סגנון מוזיקלי ולשבור את מצעדי הפזמונים. כשברוזה נזכר בימי צעירותו בספרד תחת הדיקטטורה של פרנקו, הוא מזכיר את העובדה שבימי הפאשיזם היתה נוכחות של שוטרים בכל פינת רחוב. לא היה פשע, לא היו התפרעויות בימי פרנקו.

ברוזה, צילום: באדיבות HOT8 ואבנר שחף

בערוצי הברודקאסט, ממש באותו זמן, הראו את מפכ״ל המשטרה עושה סיבוב דאווין ברחובות בני ברק הבוערים. ״סיבוב של משילות״, קראו לזה הכתבים בערוצים. אחר כך דיווחו הכתבים על רגיעה ונוכחות משטרתית גבוהה ברחוב. הליצן נהיה למלך, הנביא נהיה ליצן, ושכחתי את הדרך אבל אני עוד כאן. יהיה טוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...