"משפחת סימפסון". צילום: AP

מפיק "משפחת סימפסון" חושף כיצד הסדרה עשויה להסתיים

הסדרה מתכוננת לפרק ה-800 שלה • "לא נעשה סיפור מקיף אחד גדול", מבטיחים המפיקים • מה עוד הם יכלו לספר?

משפחת סימפסון ושאר תושבי ספרינגפילד הצהובים מתכוננים לפרק ה-800 שלהם בטלוויזיה, שישודר הערב (15 בפברואר). בפרק בשם "Irrational Treasure" יככבו להקת Boyz II Men, קווין בייקון וקווינטה ברנסון, כשמארג' והעוזר הקטן של סנטה יוצאים למרדף שהופך למותחן קונספירציה.

אבל גם עם הגעת הפרק המרשים הזה, מפיק הסדרה מאט סלמן אומר שעדיין אין תוכנית ברורה איך - או בכלל אם - "משפחת סימפסון" תסתיים.

לדבריו, הסדרה פשוט תיגמר בפרק רגיל שבו המשפחה תופיע בבית, אולי עם כמה הפתעות, אבל בלי פרידות דרמטיות או נאומי סיום. הגישה שלו, לטענתו, דומה לסרט "לקום אתמול בבוקר": בכל שבוע הדמויות מתאפסות, אף אחת מהן לא זוכרת את יותר מ-800 ההרפתקאות שעברו עליה, והמעגליות הזו היא בדיוק מה שמאפשר לסדרה לחזור לנקודת ההתחלה בלי סוף.

"משפחת סימפסון", צילום: יחצ

"עשינו 800 פרקים, ואני ממש שמח שלא עשינו סיפור מקיף אחד גדול", הוסיף המפיק הבכיר אל ג'ין, לפי The Independent. ההתנגדות של סלמן לסיום מסורתי התבהרה לפני שנה וחצי בפרק פארודי שדחס את כל קלישאות הפרידה האפשריות ל-22 דקות.

עונה 36 הביאה את הבדיחה בפרק הפתיחה שלה, "יום ההולדת של בארט", שבו תוכנת בינה מלאכותית בשם HackGPT הפיקה את מה שנראה כמו סיום מפואר: מר ברנס מת, הבר של מו נסגר, קראסטי מבטל את התוכנית שלו, מילהאוס עובר לאטלנטה, המנהל סקינר פורש ומגי אומרת את המילים הראשונות שלה. בעוד הצופים צחקו מהרעיון, סלמן דחה מאוחר יותר את אימוץ אחד מהסופים האלה במציאות, וכינה שיר פרידה רציני ונוסטלגי "כל כך עלוב".

"משפחת סימפסון", צילום: יחצ

למרות זאת, המוות לא זר לגמרי לספרינגפילד. בשתי העונות האחרונות התסריטאים שלחו לעולם הבא את לארי, חברו של הומר מהבר של מו, ולאחרונה את נגנית העוגב בכנסייה, אליס גליק. "היא עכשיו מתה, אבל המוזיקה שלה חיה", התלוצץ המפיק הבכיר טים לונג.

בין אם הסדרה תגיע אי פעם לסופה, דיסני ופוקס ממשיכים בינתיים להפעיל את המנוע. "משפחת סימפסון" חודשה עד עונה 40, וסרט קולנוע חדש מתוכנן לצאת לאקרנים ב-2027.

משפחת סימפסון, צילום: איי.פי

סלמן משך בכתפיים כשנשאל על רצף אירועים קבוע, ואמר שההמשכיות מתאימה את עצמה לצרכים של סיפורים בודדים ושהכל "קרה ולא קרה" באותה מידה. הגמישות הזו מאפשרת לתסריטאים ללעוג לתרבות העכשווית במשך 35 שנים בלי להיקלע למבוי סתום, גם כשהם לוקחים מדי פעם צעדים נועזים כמו להמית דמויות משניות או לתת למגי לומר מילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...