שתי טרגדיות במחיר מבצע: כשהכאב הופך למוצר טלוויזיוני

בערב שישי שידרו בקשת 12 שתי טרגדיות ארוזות בעטיפה מלוטשת וסוחטת דמעות - הראיון עם ארבל יהוד ואריאל קוניו, וסרט הדוקו שהציג את סיפורו של מתן בלו המשתקם מאירוע לבבי • השאלה היא מה מפריד בין סיפור אנושי שחשוב לספר לבין תוכנית ריאליטי שתעשה הכל למען הרייטינג?

ארבל יהוד ואריאל קוניו. צילום: מתוך קשת 12

יותר מ־4 מיליון שקלים הצטברו בחשבון גיוס ההמונים של ארבל יהוד ואריאל קוניו ביממה שלאחר שידור הראיון איתם בערוץ 12. עשרות אלפי ישראלים תרמו, והכסף המשיך להיערם גם אחרי כתיבת שורות אלה. האמת, קשה לא לשלוף ארנק, כשמציגים בפנינו את הטרגדיה של הזוג החבול באיכות HD ובליווי מוזיקת רקע מרטיטה.

המסר היה חד, ארבל יהוד ואריאל קוניו, צילום: מתוך קשת 12

שניהם שרדו מאות ימי סבל בעזה. כעת, הגיע זמנם להזיל דמעה מול מצלמת "אולפן שישי" ולומר: "אנחנו רק רוצים חיים פשוטים וצנועים. אנחנו רוצים בית, שנוכל להקים בו משפחה". העורך חיבר לסצנה את השיר של אביתר בנאי "יש לי סיכוי להינצל", קושמרו הפנה את הצופים לאתר התרומות, והמסר היה חד: הסיכוי שלהם להינצל תלוי בגודל התרומה. ואני, תרמתי כבר במשרד וגם שמתי ממון בגיוס המונים לחטופים אחרים שצצו בפריים טיים.

בערב שישי שידרו בקשת 12 שתי טרגדיות במחיר מבצע. טרגדיות ארוזות בעטיפה דרמטית, מלוטשת וסוחטת דמעות. הראיון של ארבל ואריאל זכה למסגור "סיפור על אהבה וחושך" וסיפק סיכום של תקופת השבי ומבט מודאג על השיקום ועל העתיד. סרט הדוקו "חי פעמיים", ששודר לאחר מכן, הביא את סיפורו של אחד מכוכבי "נינג׳ה ישראל", מתן בלו, המשתקם כיום מאירוע לבבי, שהכניס אותו לקומה ממושכת וגזל את ראייתו. שתי טרגדיות בערב אחד, ועוד כאלו שלוחצות על הכפתורים הכי רגישים שיש.

משתקם כיום מאירוע לבבי, מתן בלו, צילום: מתוך קשת 12

ארבל העידה שניסתה להתאבד כשהוחזקה בשבי ורמזה על תקיפות מיניות בלתי פוסקות. "הם נראים כמו זוג שחזר לשגרה, כאלה שאתם רוצים שיהיו השכנים שלכם, אבל בתוך הבית הזה מונח כאב גדול", עדכן הכתב שי גל והראה את אריאל מביט על דחפורים הורסים את ביתם השרוף של הזוג בניר עוז. הפסקה לפרסומות ומייד נחזור אליהם.

בדוקו שהכין גלעד שלמור על מתן בלו, קיבלנו תיעוד מצמרר של הספורטאי מתמוטט מדום לב ועובר החייאה - מזווית ראייה של מצלמת אבטחה בחדר הכושר. בהמשך שולבו בסרט קלוז אפים מתקופת הקומה, וחזינו בשיקומו הארוך - איך חזר לנשום, חזר ללכת, חזר לדבר וחזר לטפס על קירות. גיבור שבוכה, מתגרש מאשתו ומפנטז שיום יבוא ועיניו יחזרו לראות.

חזינו בשיקומו הארוך, מתן בלו, צילום: מתוך קשת 12

ממש עמוק מחטטת הטלוויזיה המסחרית בחייהם הפרטיים של חטופים משוחררים וספורטאי מחוסר הכרה. היא מראה לנו אותם ברגעי שפל - לצורך מה? מה ההבדל בין עיתונות לבין בידור? מה מפריד בין סיפור אנושי שחשוב לספר לבין תוכנית ריאליטי שתעשה הכל למען הרייטינג?

בעידן שבו מודדים הצלחה של ראיון לא רק בכמות צפיות (שתי התוכנית הללו היו הכי נצפות שלשום בטלוויזיה), אלא גם במיליוני השקלים שגייסו בעקבותיו - אפשר להודות שהטרגדיה שלהם היא הבידור שלנו.

לא במקרה קשת 12 מנצלת טרגדיות כדי לבנות מהן מודל של גיבורים - למעשה, אנחנו דורשים את זה. אנחנו יושבים בבית בערב שישי, מתלוננים על החיים הקשים, ואז מתרווחים על הספה וצורכים כאב אנושי כתוכן. אנחנו מצפים מהם לרגש אותנו.

דפיקה בדלת קטעה את דממת השגרה. שלום, אנחנו מגייסים כסף לחיים חדשים, אמר הקול מעבר לדלת. אם תכניס אותנו לביתך - נספר לך טרגדיה מזעזעת ואולי תבכה. על שם מי לרשום את החשבונית?

אולפן שישי: ארבל יהוד ואריאל קוניו בראיון | קשת 12, שישי 20:00
חי פעמיים: סיפורו של מתן בלו | קשת 12, שישי 22:00

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר