חודש לכניסת HBO MAX לישראל
חודש בדיוק חלף מכניסת HBO MAX לחיינו. בניגוד לכניסת מותגי אוכל, נניח, שנכנסים אלינו בסערה, עם הרבה תמונות של תורים ארוכים מחוץ למסעדות, סרטוני טיקטוק והיעלמות מהירה לתהומות הנשייה ואז סגירת סניפים בקול ענות חלושה, בטלוויזיה זה קצת אחרת.
HBO MAX נכנסו לישראל מתוך ידיעה שמדובר בשוק קטן, שחלקים רחבים מהצופים שלו מעדיפים את התכנים שלו בעברית וחושב שנטפליקס זו פאר היצירה הטלוויזיונית הבינלאומית. לכן גם הכניסה המתוקשרת בעיקר עשתה רעש דרך יס והוט שהעניקו הטבות לצופים שלהן ועל הדרך העלו עוד קמפיין.
כבר ביום הראשון של הופעת HBO התגלה שבחלקים רחבים מהסדרות אין אפילו תרגום לעברית. אפשר להבין - השוק קטן מדי, ומי שצורך את רשת הסטרימינג האיכותית יכול כנראה להסתדר גם בלי תרגום.
מבחינת ספריית התכנים אפשר לחלקה לכמה קטגוריות: הסדרות המקוריות העכשוויות, כמו "דה פיט" - דרמת בית החולים שכל העולם מדבר עליה ואפשר להתווכח אם בצדק או לא; סרטי הקולנוע הכי גדולים של השעה - "קרב רודף קרב" המופתי שאולי עובר פחות טוב על המסך הקטן ועדיף לצפות בו בקולנוע, אבל הוא עדיין מעולה גם בסלון, "החוטאים" שמגיע לטקס פרסי האוסקר כפייבוריט, ועוד סרטי ארכיון.
ואם כבר ארכיון - למי שיש זמן או יכולת לצפות שוב בסדרות ששינו את הטלוויזיה העולמית כמו "הסופרנוס" או "הסמויה" הרי שהוא הגיע למקום הנכון בזמן הנכון, כי יש ערבים שאין מה לראות בהם בטלוויזיה.
מבחינת קטגוריית הילדים, גם כאן המבחר הוא עצום אבל לא כזה שמצליח להתעלות על הסטרימרים האחרים. יש לו כמובן את הארכיון המפואר שלו, אבל דווקא כאן גם למתחרות יש מה להגיד.
חשוב לציין שהחודש משודרים בשידור חי משחקי החורף האולימפיים הנערכים פעם בארבע שנים. זו הזדמנות ראשונה עבור הצופה הישראלי לראות כיצד ייראו שידורי הספורט בשנים הקרובות: כל התחרויות משודרות בשידור חי, הוא בוחר מה שבא לו לראות, והספק המקומי הוא המפיק של האירוע כדי שהצופה יוכל לקבל את השידור בשפת אמו. התופעה הזו כבר מתרחשת בעולם, אבל בישראל היא עדיין בחיתולים.
כמו ברשתות השיווק, כדי להצליח לפגוע בכל המבצעים - גם ברשתות הסטרימינג צריך לנדוד ממקום למקום. לאף אחד אין באמת כל מה שצריך עבור סל הקניות השלם: אם בסופר אחד יש מבצע על הטונה, בסופר השני יש מבצע על אטריות, וכך הלאה. תשאלו את ניר ברקת.
בטלוויזיה הסיפור דומה. HBO היא גן עדן לחובבי הטלוויזיה ומזכירה לנו למה אנחנו כל כך אוהבים את הפורמט הזה. מצד שני, יהיה מעניין לראות מה יקרה כשתעבור חצי שנת המתנה שניתנה לנו. נטפליקס כבר התקבעה בבתים בישראל, ושאר הסטרימרים מג'עג'עים.
מה שכן בטוח הוא כי ככל שיותר אפשרויות שידור נפתחות בפני הישראלים, כך הן הופכות לתהליך חינוך שתוכן טוב הוא משהו שלא גונבים אותו בהורדות לא חוקיות אלא משלמים עליו. אם יש משהו ששירותי הסטרימינג עשו, זה לחנך בדיוק לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו