"יריבות לוהטת". צילום: Photograph by Sabrina Lantos/HBO Max

סדרת הלהיט הלהט"בית של HBO: פורנו זול לעקרות בית

"יריבות לוהטת", הסדרה על שני כוכבי הוקי שמחביאים רומן סודי, הפכה ללהיט עולמי • אבל מתחת לבגדים מדובר בפורנו רדוד שמתחפש לדרמה רומנטית

יריבות לוהטת (Heated Rivalry) - עונה 1 | HBO max

לפי מה שלמדתי מסרטים ישנים, בעבר הלא רחוק אנשים נהגו להחביא את הפורנו שלהם מתחת למיטה, בקופסאות נעליים או במעמקי הארון. מאז התבגרנו, וגם הפורנו הוא כבר לא מה שההורים שלנו גדלו עליו.

הוא לא נמכר בסמטאות אפלות או במדפים האחוריים של ספריות הווידאו - אלא עבר טרנספורמציה והתמסחרות, והוא משווק עבור המיינסטרים בצבעים נוצצים ובתחפושות מגוונות.

פורנו לא מוכרח להיות סליזי, הוא לא חייב להגיע בחוברת דביקה או בסרטים כחולים. "50 גוונים של אפור", לדוגמה, הכניס את ז'אנר הספרות האירוטית לכל בית, ופתח בפנינו ספרייה שלמה של רבי־מכר דומים שנכתבו בעקבותיו.

"יריבות לוהטת", צילום: Photograph by Sabrina Lantos/HBO Max

זה פורנו שמותר להציג בגאווה בחלון הראווה של המשביר לצרכן. פורנו בתחפושת של סיפור מהוגן ונורמטיבי על דמויות עם רגשות. כי מהי פורנוגרפיה אם לא תוכן זול, רדוד וקלישאתי המבוסס על פנטזיות שאי אפשר לממש (אבל שניתן למשש)?

מתוך הז'אנר הנ"ל יצאה סדרת הספרים "גיים צ'יינג'רס" של רייצ'ל ריד, שעליה התבססה הדרמה "יריבות לוהטת" (Heated Rivalry), שעלתה בסופ"ש ב־HBO max. וזה אמור להסביר איך הגענו למצב שהסדרה המדוברת בעולם היא למעשה פורנו זול לעקרת הבית.

"יריבות לוהטת" מתחפשת לדרמה רומנטית וסוחפת על שני כוכבי הוקי בדיוניים, שיין הולנדר ואיליה רוזנוב. שניהם חסונים, שרמנטיים ומוכשרים. אחד באד בוי, כובש וכריזמטי; האחר ביישן, טוב לב ורגיש. הם היריבים הכי גדולים בליגה, אבל בסתר הם מתחבאים בארון ושוכבים זה עם זה בכל הזדמנות ובכל תנוחה.

הרומן הסודי ביניהם הוא לב הסדרה. למען האמת, זה כל מה שקורה בששת פרקי העונה הראשונה - שני ספורטאים שמחביאים את אהבתם מהעולם ומעצמם, כי בפורנו באמת לא צריך יותר. לא צריך עומק, אין חשיבות לדמויות המשנה, העלילה צפויה ושטוחה, הדיאלוגים סתומים, וכשהדמויות לבושות הן תמיד יפעלו כדי להפשיט זו את זו.

הבנתם כבר למה "היטד רייבלרי" היא הסדרה הכי מצליחה בעולם כרגע? יופי, תודה. מה תודה? תתפשטו.

"יריבות לוהטת",

בגלל בינוניותה, "היטד רייבלרי" יכולה לעשות בטלוויזיה את מה ש"50 גוונים" עשתה לספרות. ואז, בעתיד, יגידו עליה שהיתה פורצת דרך או שהשפיעה איכשהו על תרבות הגייז והחופש המיני.

מתחת לבגדים, בסך הכל מדובר בטראש אירוטי רדוד, קלישאתי ומטופש - אבל יא אללה, איזה תנוחות. אם פעם קראנו "פלייבוי" בגלל המאמרים - היום אנחנו צופים ב"היטרד רייבלרי" בגלל העלילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...