בין איראן לאירוויזיון: מהדורות החדשות הפכו להיאבקות מבוימת

התחושה אחרי צפייה במגישיהחדשותוהפרשנים בערוצים השונים היא שיש להם סוד שהם לא יכולים לגלות לנו. כמו לדוגמה כשמספרים בדיחה באולפן טלוויזיה או באולפן רדיו, אבל מדובר בבדיחה פנימית ואנחנו האזרחים הפשוטים על הספה בסלון, עם הפיג'מה שקנינו ביוניקלו בנגקוק, לא מבינים. כי מי אנחנו, סתם אזרחים מהשורה עם עבודות רגילות. תחושת ההתנשאות פוגעת. אני עדיין זוכר את השכנים שלי במקלט ביוני האחרון שואלים אותי: "תגיד איךיוניתהייתה ככה מטוקטקת, מאופרת נראית פיקס באמצע הלילה הראשון ואנחנו רצנו למקלט מתוך שינה?"

נדמה שאפילו במושגי הטלוויזיה הישראלית ואפילו בעולמות הסרטים האירוטיים, נשברו אמש שיאי ה"פור פליי" בטלוויזיה. ההוא רמז, ההיא לבשה מבט מיוסר, השלישי אמר שהמוכנות בשיאה והרביעי אמר עוד קלישאה על דונלד טראמפ. התוכן במהדורות השונות היה פחות רלוונטי והתופעה שהתעצמה בשלוש השנים האחרונות רק הלכה והתחדדה: מי שיותר דרמטי מנצח בקרב הדמיוני שמנהלים כאן הערוצים על הגב של כולנו.

מאז שנטפליקס קנו את הזכויות של ליגת ההיאבקות המבוימת ה-''WWE" הם החליטו לחשוף את מאחורי הקלעים של הענף, במה שנחשב לאיסור הכי גדול בהיסטוריה של התעשייה הזאת. אחרי הכל, אם אומרים לנו שהכל מבויים והכל מתוסרט, האם זה לא ייפגע בהנאה שלנו כקהל? המספרים אגב מראים שלא ואין לנו בעיה שיחשפו לנו את הסודות, אלא להיפך.

במקרה או שלא במקרה, החליטו ב"אולפן שישי" להראות לנו מה קורה בזמן שיוצאים לפרסומות. דני קושמרו בתפקיד ג'ון סינה. הם הכוכבים מהטלוויזיה מספרים לנו יענו איך נראים הדברים מאחורי הקלעים ושאולי, אולי בעצם, הכל הצגה והכל שואו. היאבקות מבויימת.

כשלא מדברים כאן על מלחמה, כי כמה כבר אפשר לדון במשהו שאולי יקרה ואולי לא, ומי יודע מתי, עוברים לדבר על בני גנץ וגדי אייזנקוט ומנסים לייצר דרמה נוספת שקשורה בבחירות, על אף שכולם יודעים שמדובר באנשים שכרגע הם לא בדיוק האנשים הכי מעניינים בפוליטיקה הישראלית. אז מה? תנסו אתם למלא מהדורת חדשות שלמה.

ובסוף מקנחים כמובן באירווזיון, אנחנו בעונה הזאת בשנה. צריך להבין משהו: אירוע כמו הזכייה של נועם בתן אולי סידר שניים-שלושה ערבים של רייטינג (על אף שהירידה במספר הצופים אל מול השנתיים האחרונות הוכיח את מה שרבים הרגישו במהלך העונה הזאת: זה היה אחד הגמרים המשעממים בתולדות תחרות הזמר), וגם ב"כאן" שמחו להריץ אותו בלופ כולל ההיערכות של הכתבים השונים (ראינו אותך מואב ורדי, עורך חדשות החוץ שבימים בהם חדשות החוץ יכולות להספיק לערב שלם של שידורים, הובכת להתייחס לסיכויים של נועם בתן לנצח את האנטישמים), אבל ככה זה כשמדובר במדינה שמכורה לחדשות וריאליטי.

כשזה לא בנמצא, אין מאיפה להביא רייטינג. ההפחדות על עוד סבב מול איראן הן הגיבוי האולטימטיבי עד שיתחיל הריאליטי הבא. מי יודע? אולי בעוד שנתיים בעונה החדשה של "המרוץ למיליון" יהודה לוי יסתובב עם הישראלים בטהרן.